אלמנת המג"ד דור בן שמחון יוצאת לקורס מג"דים

סגן-אלוף דור בן שמחון, מפקד גדוד 52 של השריון, נפל בלבנון מפגיעת רחפן נפץ. הטנק שבו נסע נפגע ישירות, ודור נהרג במקום יחד עם שלושת אנשי הצוות שלו. אשתו אריאל, בעצמה קצינה בכירה, מגדלת כעת לבד את שתי בנותיהם הקטנות, איילה ("3") וגאיה (שנה וחצי). היא בחרה לא לעצור, ויוצאת בעצמה לקורס מג"דים כדי להמשיך את המסלול שדור לא זכה לסיים.

"דור אהובי, היית מפקד שהוא בן-אדם של אנשים", אמרה אריאל בטקס הפרידה מבעלה. "אני מבטיחה לך שאהיה חזקה כי ככה נבנינו. אני מבטיחה לך שהבנות יכירו אותך". הזוגיות של השניים נבנתה כולה על מדים. הם הכירו בצבא לפני שמונה שנים, והפכו לזוג מפקדים בקבע שחלק ביניהם לא רק בית אלא גם שפה מקצועית משותפת.

דור רצה להשתחרר מהצבא ולעבור לעבודה בחינוך. אריאל היא זו שדחקה בו להישאר. "בסוף כל תפקיד דור אמר שזה התפקיד האחרון שלו", היא מספרת. "ואני אמרתי לו: דור, עוד קצת, אנחנו צריכים להישאר". באותה שנה שהה דור בלימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, תפקיד שאפשר לו להיות אב במשרה מלאה. הוא התלהב מכך והציע לאריאל שיישאר בבית עם הבנות בזמן שהיא תהיה בשטח. אריאל נבהלה מהאפשרות שישתחרר לחלוטין, ואמרה לו: "תישאר, תהיה מג"ד".

גדוד 52 עבר טלטלות קשות מאז השביעי באוקטובר, ושלושה מג"דים נפצעו בזה אחר זה. דור הוקפץ מלימודיו כדי לפקד על הגדוד, והוביל אותו במשך חודשיים בלבנון, כולל חציית נהר הליטאני, עד לרגע שבו הטנק שלו נפגע. "אלו היו החודשיים הכי יפים בשירות שלו", אומרת אריאל. "הוא קרן, הוא הרגיש משמעותי. הוא נפל בשיא".

הבשורה על נפילתו הגיעה לאריאל באמצע הלילה, כשהייתה לבדה בבית עם הבנות. כשנשאלה אם היא אשתו של דור, הבינה שמשהו חמור קרה. עם הבנות היא בחרה לדבר בגילוי לב: "אמרתי להן: אבא מת והוא לא יחזור יותר. איילה בת השלוש הבינה ישר. היא אמרה לי - אבל אני רוצה שהוא יחזור. אמרתי לה שגם אני, אבל זה לא יקרה".

סיפור נוסף של שכול וגבורה בלחימה בלבנון נוגע לרס"ב שאול מויאל, לוחם חוד בגדוד 8207 ואב ל-10 ילדים, שנפל לפני כשנתיים בקרב בדרום לבנון. בשבוע שעבר סגר בנו יהודה מויאל, כיום חייל בגדוד נצח יהודה, מעגל כשהקריא קדיש בדיוק במקום שבו נהרג אביו.

"החיים שלי השתנו בשבת פרשת בראשית בשעה שתיים בצהריים", מספר יהודה על הרגע שבו שמע על נפילת אביו. במלאת שנה לגיוסו לשירות קרבי, הוא נעמד עם חבריו לנשק מול גל אבנים ודגל ישראל, על האדמה שעליה נפל אביו, ואמר קדיש לזכרו. תיעוד הרגע הפך לוויראלי ברשתות החברתיות.

"לפני שהגדוד נכנס ללחימה מעבר לגבול, התקשרתי לאמא ושאלתי אותה אם זה בסדר שאכנס ללבנון, ואמא בלי להסס נתנה לי את ברכתה ואמרה לי שיש לי משימה לסיים. אבא השאיר לי אותה", סיפר יהודה. הוא חשף גם שיחה שהתקיימה בין אביו לבין אחיו לפני שנפל: "אחי שאל אותו: 'אבא, למה אתה הולך? יש לך 10 ילדים, אתה משאיר פה משפחה'. אבא ענה לו: 'מה יש לך? אני הספקתי הרבה בחיים והשארתי פה הרבה, שהצעירים יישארו'".

כשהגיע יהודה למקום הנפילה, גילה שהשטח, שהיה זרוע בבתים שהסתירו תשתיות טרור בזמן הקרב, השתנה כליל. "השמחה האמיתית שלי היא שאתה בא למקום ואתה פשוט רואה שהכל שטוח. הציבו גל אבנים ומעליו דגל ישראל", אמר. "אבא שלי אמר לי לפני שיצא לתמרון הראשון בלחימה בלבנון כי יש לו משימה להחזיר את תושבי הצפון הביתה. וזה מה שקרה, ברוך השם".

שני הסיפורים, של דור בן שמחון ושל שאול מויאל, ממשיכים להתגלגל במשפחות השכולות. אריאל בן שמחון תצא בקרוב לקורס המג"דים, ובני משפחת מויאל ממשיכים לספר את סיפורו של שאול ולשמור על זכרו, בזמן שהמשפחה עצמה ממשיכה להתרחב ולבנות מחדש את חייה.