איסלנד בהכרעה צמודה על חידוש המו"מ עם האיחוד

איסלנד עוצרת נשימה. מדינת האי הקטנה באוקיינוס האטלנטי הצפוני מצביעה במשאל עם דרמטי שיקבע אם לחדש את המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי, לאחר שנים ארוכות של קיפאון מוחלט. התוצאות החלקיות מצביעות על מרוץ צמוד באופן קיצוני, כזה שעשוי להיקבע רק ברגעים האחרונים של ספירת הקולות.

כ-272 אלף בעלי זכות בחירה נקראו להכריע בשאלה פשוטה לכאורה: האם על איסלנד לחדש את המשא ומתן על הצטרפותה לאיחוד האירופי. הקלפיות באי, שבו חיים כ-400 אלף תושבים בלבד, נסגרו בשעה תשע בערב לפי השעון המקומי, אחרי יום הצבעה ארוך ומתוח. שיעור ההצבעה, על פי הנתונים הראשוניים, היה דומה או אף גבוה מזה שנרשם בבחירות לפרלמנט ב-2024, אז עמד על 80 אחוזים מרשימים.

אחרי ספירת יותר מ-87 אלף קולות, כ-40% מכלל הקולות, מחנה התומכים בחידוש השיחות מוביל בפער דק של 51.2% מול 48.8% למתנגדים. אלא שהתמונה מורכבת בהרבה ממה שנראה במבט ראשון. הפערים הגיאוגרפיים בין הבירה לפריפריה חדים במיוחד ומספרים סיפור של שתי איסלנד שונות לחלוטין.

באזורים הכפריים המתנגדים מובילים בפער ניכר. במחוז הצפון-מערבי המתנגדים לחידוש המשא ומתן זוכים ל-60.8% מהקולות, ובמחוז הדרומי הם קיבלו 59.8%. לעומת זאת, בבירה רייקיאוויק התמונה הפוכה לחלוטין: בצפון העיר התומכים בהצטרפות מובילים ב-59.4% מול 40.6% בלבד למתנגדים. במחוז הדרום-מערבי נרשם בשלב מסוים שוויון מוחלט, 9,900 קולות מול 9,900 קולות, מה שמדגים עד כמה המדינה שסועה בשאלה הגורלית הזו.

חשוב להבין: מדובר רק בחלק ראשון מתהליך ארוך. אין מדובר בהצבעה על הצטרפות מיידית לאיחוד האירופי. אם מחנה ה"כן" ינצח, הממשלה תודיע לבריסל על התוצאה, תמנה צוות משא ומתן ותחדש את השיחות שנקטעו לפני יותר מעשור. כל הסכם הצטרפות עתידי, אם בכלל יושג, יובא למשאל עם נוסף ויידרש גם לאישור כל מדינות האיחוד. תהליך שעשוי להימשך שנים ארוכות נוספות.

איסלנד הגישה בקשה להצטרף לאיחוד האירופי כבר בשנת 2009, בעקבות משבר כלכלי חריף שהכה בכלכלתה הקטנה והחשופה של המדינה. שנה לאחר מכן נפתחו שיחות רשמיות, ועד 2013 נפתחו לא פחות מ-27 פרקי משא ומתן, כאשר 11 מהם אף נסגרו זמנית. אבל אז השתנה כל התמונה: עלייתה לשלטון של ממשלה סקפטית כלפי האיחוד הקפיאה את כל התהליך על אתר.

מה שהחזיר את הנושא לכותרות הוא סביבה גיאופוליטית סוערת לחלוטין. הפלישה הרוסית לאוקראינה, התחרות הגוברת באזור הארקטי והחשש הגובר מהתרחבות ההשפעה הרוסית והסינית באוקיינוס האטלנטי הצפוני, כל אלה החזירו את שאלת הקשר עם אירופה למרכז הבמה הפוליטית באיסלנד. שרת החוץ תורגרדור קטרין גונרסדוטיר, שתומכת בחידוש השיחות, תיארה את ההצבעה כרגע מכריע: "הסדר הבינלאומי שתמך בביטחון ובשגשוג שלנו במשך עשורים נמצא תחת לחץ חמור. בזמנים כאלה, מדינות קטנות צריכות לחשוב היטב היכן הן עומדות ומי עומד לצידן."

מנגד, יו"ר האופוזיציה גודרון הפסטיינסדוטיר, שמובילה את מחנה המתנגדים, טוענת שהטענות הכלכליות בעד ההצטרפות מוגזמות בהרבה מהמציאות. "אלה לא בעיות שבריסל תפתור עבורנו. אלה בעיות שהפוליטיקאים האיסלנדים חייבים לפתור בעצמם," אמרה. גם הנשיא לשעבר של איסלנד, אולפור רגנר גרימסון, המתנגד באופן פעיל להצטרפות, כתב ברשתות החברתיות בערב ההצבעה: "היום זה המפגש שלנו עם ההיסטוריה."

במרכז הוויכוח הציבורי עומד ענף הדיג, שמהווה חלק בלתי נפרד מהכלכלה ומהזהות הלאומית של האי. מדיניות הדיג המשותפת של האיחוד האירופי, הקובעת מכסות וכללים אחידים לחברות, מעוררת חשש עמוק כי רייקיאוויק תאבד חלק ניכר מהשליטה על משאבי הים שלה. הממשלה הבהירה כי השליטה במשאבי הדיג היא תנאי שאינו נתון למשא ומתן בשום מקרה. גם שאלת המטבע עולה שוב ושוב: תומכי ההצטרפות מקווים שהתקרבות לאירו תעניק יציבות לכלכלה שסבלה מאינפלציה גבוהה ומתנודות חדות בערך הקרונה המקומית.

ספירת הקולות באיסלנד עדיין נמשכת, והתוצאות הסופיות צפויות להתפרסם במהלך שעות הלילה. עם פער כה דק בין המחנות, כל קול עשוי להכריע את גורלה של המדינה הקטנה, ולקבוע אם התהליך הקפוא מזה למעלה מעשור יתעורר לחיים מחדש.

איסלנד ניצבת בפני הכרעה היסטורית שתוצאותיה עדיין לוטות בערפל, כאשר הפער הדק בין תומכים למתנגדים עשוי להיקבע רק בשעות הקרובות.