פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 87. יונת פעלה במשך עשרות שנים במכון ויצמן למדע, שם הקימה את המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית והובילה מחקר פורץ דרך על מבנה הריבוזום.
מכון ויצמן הודיע על מותה בהודעה רשמית. "אנו מרכינים ראש על פטירתה של פרופ' עדה יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון", נמסר מהמכון. "פרופ' יונת הייתה חלוצה של חקר הריבוזום, בית החרושת לחלבונים של התא, וזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקריה בתחום".
בשנת 2009 זכתה יונת בפרס נובל לכימיה, יחד עם החוקרים תומס שטייץ וונקטרמן רמאקרישנן, על פיענוח המבנה והתפקוד של הריבוזום. המנגנון התאי הזה אחראי על ייצור החלבונים בכל תא חי, וההבנה שלו נחשבת לאחד ההישגים המדעיים החשובים של הדור האחרון.
יונת הייתה האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל בכלל, ובאותה שנה גם האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנה. מחקריה לא נשארו תיאורטיים: היא גילתה כיצד תרופות אנטיביוטיות פועלות, בכך שהן משבשות את פעולת הריבוזומים בתוך החיידקים שהן תוקפות. לעבודה הזו יש חשיבות מכרעת בעולם שמתמודד עם עמידות גוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה.
הדרך לפריצת הדרך המדעית לא הייתה קלה. בסוף שנות ה-70 החליטה יונת לנסות לפענח את המבנה התלת ממדי של הריבוזום באמצעות יצירת גבישים שלו, בתקופה שבה חוקרים רבים סברו שאי אפשר לגבש מערכת ביולוגית כך גדולה ומורכבת. לפי מכון ויצמן, יונת ועמיתיה ביצעו כ-25 אלף ניסיונות עד שהצליחו בשנת 1980 ליצור את גבישי הריבוזום הראשונים בעולם.
בשנת 2000 הצליחו צוותים במכון ויצמן וביחידת מחקר של אגודת מקס פלאנק בגרמניה, שניהם בהובלתה, לקבוע לראשונה את המבנים התלת ממדיים המלאים של שתי תת-היחידות של ריבוזום חיידקי. כתב העת המדעי Science כלל את העבודה הזו בין עשר ההתפתחויות המדעיות החשובות של אותה שנה. שנה לאחר מכן הראו הצוותים בראשותה כיצד סוגים חשובים של אנטיביוטיקה נקשרים לריבוזום החיידקי ומונעים ממנו לייצר חלבונים חדשים.
עדה יונת נולדה בירושלים בשנת 1939 למשפחה דלת אמצעים. אביה נפטר כשהייתה צעירה, והיא החלה לעבוד עוד לפני גיל 12, בזמן שאמה התאמצה לאפשר לה להמשיך בלימודים. היא למדה כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1968 השלימה במכון ויצמן דוקטורט בקריסטלוגרפיה של קרני רנטגן. ב-1970, לאחר השתלמויות בארצות הברית, הקימה במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים.
מלבד פרס נובל, זכתה יונת בשורה ארוכה של פרסים ואותות הוקרה בינלאומיים: פרס ישראל לכימיה (2002), פרס לואיזה גרוס הורוביץ מטעם אוניברסיטת קולומביה (2005), מדליית ארליך-דרמשטטר הגרמנית (2007), פרס וולף בכימיה (2007), פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע (2008) ועוד. לאורך השנים העניקו לה כ-40 אוניברסיטאות ברחבי העולם תוארי דוקטור לשם כבוד, והיא הייתה חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובארגונים מדעיים מובילים בעולם.
נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, ספד ליונת ותיאר אותה כ"מדענית יוצאת דופן, שלא חששה לבחור בדרך שאחרים חשבו לבלתי אפשרית ולצעוד בה בנחישות, בסקרנות ובאומץ במשך עשרות שנים". לדבריו, "פריצת הדרך שלה בחקר הריבוזום שינתה את הבנתנו את אחד התהליכים הבסיסיים ביותר של החיים ופתחה אפשרויות חדשות למאבק בעמידות לאנטיביוטיקה. מורשתה של עדה גדולה אף מהישגיה המדעיים. היא הראתה לדורות של מדעניות ומדענים מה אפשר להשיג כשמעזים לשאול שאלות גדולות ולא מוותרים על חיפוש עיקש אחר תשובות".
עד ימיה האחרונים המשיכה יונת לניהול מעבדה פעילה במכון ויצמן, לפרסום מחקרים ולקיום שיתופי פעולה מדעיים ברחבי העולם. במכון ויצמן תיארו אותה כמופת בינלאומי של חזון מדעי בלתי מתפשר.
פרופ' עדה יונת השאירה אחריה מורשת מדעית שממשיכה להשפיע על פיתוח אנטיביוטיקות חדשות ועל המאבק העולמי בחיידקים עמידים לתרופות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה