דוויין דייוויס הורשע ברצח טופאק שאקור בלאס וגאס

חבר מושבעים בלאס וגאס הרשיע הלילה את דוויין "קיף די" דייוויס ברצח הראפר האגדי טופאק שאקור, שבוצע כבר בשנת 1996. זוהי ההרשעה הראשונה והיחידה בתיק שהעסיק מעריצי היפ-הופ וחוקרי פשע במשך כמעט שלושה עשורים.

חבר המושבעים, שמנה 16 חברים ובהם ארבעה ממלאי מקום, נדרש לשלוש שעות בלבד כדי להגיע להכרעה. זאת בתום משפט שנמשך שבועות ארוכים וכלל תשעה ימי דיונים, שבמהלכם העידו 24 עדי תביעה ושלושה עדי הגנה.

דייוויס הורשע בסעיף של רצח באמצעות נשק קטלני מתוך כוונה לסייע לכנופיית פשע. הוא עומד כעת בפני עונש אפשרי של מאסר עולם.

לפי כתב האישום, הרצח החל כאירוע נקמה. טופאק שאקור ומייסד חברת התקליטים "Death Row", מריון "שוג" נייט, הכו קודם לכן את אורלנדו "בייבי ליין" אנדרסון, אחיינו של דייוויס. בתגובה, כך טענה התביעה, השיג דייוויס אקדח ויצא "למסע ציד" אחר השניים.

התובע הראשי, בינו פאלאל, הבהיר למושבעים כי אין צורך להוכיח שדייוויס עצמו לחץ על ההדק. על פי חוקי מדינת נבאדה, אדם שמסייע לביצוע רצח או מורה עליו נושא באחריות פלילית מלאה, בדיוק כמו היורה עצמו. "השאלה מי ירה היא לא העניין כאן", אמר פאלאל למושבעים. לדבריו, דייוויס אחראי משום שסיפק את הנשק ונתן את ההוראה לתקוף. התובע הדגיש גם כי מדובר ברצח מתוכנן, לא בפעולה אימפולסיבית, בהתבסס על עדויות לפיהן הקבוצה חיפשה את שאקור ברחובות, וכשזיהתה אותו ביצע הרכב שבו נסעו פניית פרסה כדי להיצמד אליו.

האתגר המרכזי שעמד בפני התביעה היה היעדר מוחלט של ראיות פיזיות. סנגורו של דייוויס, מייקל סנפט, אתגר את המושבעים למצוא כל ראיה, בין אם צילומי אבטחה, איכון טלפון סלולרי או ממצא אחר, שממקמת את מרשו בלאס וגאס או בתוך הקאדילק הלבנה באותו הלילה, מלבד הצהרותיו שלו. "אין להם שום דבר בתיק הזה שאומר שהאיש הזה היה כאן ב-7 בספטמבר 1996", טען סנפט מול המושבעים.

אלא שהראיה המרכזית של התביעה הייתה דווקא המילים של דייוויס עצמו. במשך שנים איש לא הואשם ברצח, עד שדייוויס החל להתראיין בפומבי ולהתגאות במעורבותו. בשנת 2019 אף פרסם ספר זיכרונות בשם "אגדת רחוב קומפטון", ובו תיאר כיצד ישב בקאדילק והעביר את האקדח לנוסעים במושב האחורי. התביעה הציגה למושבעים קטע וידאו שבו דייוויס קורא לקהל לרכוש את ספרו כדי לקבל "את האמת האמיתית".

ההגנה טענה כי דייוויס בדה את הסיפורים רק כדי למכור עותקים ולהרוויח כסף, והצביעה על הצהרת פטור מאחריות בספר שלפיה חלק מהעובדות שונו. פאלאל דחה את הטענה מכל וכל. "זה דבר שונה לחלוטין להרוויח כסף מרצח, וזה בדיוק מה שמר דייוויס עושה", אמר לחבר המושבעים. לדבריו, למרות שגרסאותיו של דייוויס השתנו עם השנים בניסיון להגן על עצמו, העובדות הבסיסיות נותרו קבועות: הוא מיקם את עצמו שוב ושוב בתוך הקאדילק שממנה נורו היריות.

הרצח ב-1996 היה שיא ביריבות עקובה מדם בין כנופיות, "סאות' סייד קומפטון קריפס" שאליה השתייך דייוויס, מול "מוב פירו" שזוהתה עם פמלייתו של שאקור. עדים במשפט תיארו את היריבות הקשה, שהייתה שזורה גם במלחמת חברות התקליטים בין "Bad Boy Records" ל-"Death Row Records".

טופאק שאקור נורה למוות כשעצר ברמזור אדום בלאס וגאס, לאחר שקאדילק לבנה נצמדה לרכבו. הוא מת מפצעיו כעבור שישה ימים, בעוד שוג נייט, שנסע איתו באותו רכב, שרד את הירי. מתוך ארבעת הגברים שלטענת התביעה ישבו בקאדילק הלבנה באותו לילה, דייוויס הוא היחיד שנותר בחיים כיום. גם האדם שלפי התביעה סיפק את האקדח המקורי לדייוויס כבר נפטר.

גזר הדין צפוי להינתן בשבועות הקרובים, כאשר דייוויס עומד בפני אפשרות של מאסר עולם בפועל.