כ-113 נשים מאובחנות בממוצע בכל שבוע בישראל בסרטן השד, מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בארץ. כך עולה מהערכה חדשה שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן לקראת חודש המודעות הבין-לאומי למאבק בסרטן השד, שיצוין באוקטובר. על פי ההערכה, עד סוף שנת 2026 צפויות כ-5,870 נשים בישראל להיות מאובחנות בסרטן השד, וכ-1,100 נשים צפויות למות מהמחלה במהלך השנה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים המאובחנים מדי שנה בקרב נשים בישראל. עיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50, ואילו גברים מהווים כאחוז אחד בלבד מכלל המאובחנים במחלה.
הנתונים מצביעים על מגמה מדאיגה גם בטווח הרחוק. על פי תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050 צפויות להיות מאובחנות בישראל כ-6,930 נשים עם סרטן השד, וכ-1,770 חולות צפויות למות מהמחלה באותה שנה בלבד.
לצד התחזית המטרידה, באגודה למלחמה בסרטן מבקשים להדגיש את חשיבות האבחון המוקדם. "כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר", אמר משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. "הגילוי המוקדם משנה את מהלך המחלה באופן דרמטי ומציל חיים".
לדברי בר-חיים, התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד, שיזמה האגודה בשיתוף משרד הבריאות, מיושמת באמצעות קופות החולים וניידות הממוגרפיה הפזורות ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית, נשים מגיל 50 זכאיות לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במימון סל הבריאות. נשים בגילי 45 עד 49 יכולות לפנות לרופא המטפל ולשקול את ביצוע הבדיקה כבר בגיל זה. לנשים שקרובת משפחה מדרגה ראשונה שלהן, כמו אם, בת או אחות, חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40 ואף מוקדם יותר, בהתאם להמלצת הרופא.
באגודה מפנים תשומת לב מיוחדת גם לנשאות גנטית. לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, ולנשים ממוצא אתיופי, מומלץ לבצע בדיקת דם לאיתור נשאות למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. הבדיקה ניתנת ללא תשלום במסגרת סל הבריאות, גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים. על פי נתונים שהוצגו, מעקב בהתאם להמלצות עשוי למנוע כ-280 מקרים של סרטן השד והשחלות מדי שנה בישראל.
לצד הנתונים הישראליים, מציגה האגודה גם ממצאים ממחקרים בינלאומיים חדשים שבוחנים גורמי סיכון נוספים למחלה. מחקר מפינלנד שכלל למעלה מ-42 אלף נשים מצא כי בקרב נשים בנות 50 ומעלה, רצף של יותר משלוש משמרות לילה נמצא קשור לסיכון גבוה בכ-64% לסרטן השד, ומשמרות ערב קשורות לסיכון גבוה בכ-28%. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר סיבתי בין השניים.
ממצאים מעודדים יותר עלו ממחקר שכלל כ-111,646 נשים בארצות הברית עם עודף משקל או השמנה, ובחן את הקשר בין תרופות ממשפחת GLP-1, ובהן אוזמפיק, וויגובי וריבלסוס, לבין הסיכון לסרטן השד. במחקר נמצא כי שימוש בתרופות אלו קשור לסיכוי נמוך בכ-30% לאבחון המחלה, אם כי החוקרים מדגישים כי גם כאן מדובר בתצפית שאינה מלמדת בהכרח על קשר סיבתי, ועשויה לנבוע מהירידה במשקל או משיפור במצב המטבולי.
מחקר נוסף מנורווגיה, שכלל כ-325,953 נשים, מצא קשר בין פעילות גופנית לבין סיכון מופחת למחלה. נשים שביצעו ארבע עד חמש שעות של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ-11%, ומי שהתאמנו שש שעות ומעלה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ-28%. באגודה מזכירים גם את הקשר הידוע בין צריכת אלכוהול לסרטן השד, לפיו נשים ששותות משקה אלכוהולי אחד ביום מצויות בסיכון גבוה בכ-7% עד 10% לחלות במחלה, ונשים ששותות שני משקאות או יותר ביום מצויות בסיכון גבוה בכ-20%, בהשוואה לנשים שנמנעות משתיית אלכוהול לחלוטין.
לקראת חודש המודעות הבין-לאומי לסרטן השד, ממליצים באגודה למלחמה בסרטן לכל הנשים בגילי 50 עד 74 לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, ולנשים בגילי 45 עד 49 להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למועד תחילת הבדיקות. לנשאיות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
תחזיות המחלה לשנים הקרובות מלמדות כי גילוי מוקדם עדיין נותר הכלי המרכזי להצלת חיים בקרב נשים בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה