היועמ"שית אישרה לסמוטריץ' להוזיל את מס הבלו על הדלק

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה הערב (רביעי) לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחית באופן זמני את מס הבלו על הדלק, על אף שהמדינה נמצאת בעיצומה של תקופת בחירות. בעקבות האישור צפוי מחיר הבנזין לצרכן לרדת בחצי שקל לליטר, מ-8.25 שקלים כיום ל-7.75 שקלים. ההוזלה תיכנס לתוקף באופן מיידי, מייד לאחר שסמוטריץ' יחתום על הצו הרשמי.

צילום: גלי בהרב-מיארה

הרקע להחלטה הוא הזינוק החד במחירי הדלק שנרשם בתחילת השבוע. ב-1 בספטמבר טיפס מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי ל-8.25 שקלים, מחיר שמשתווה לשיא ההיסטורי שנקבע בישראל בספטמבר 2012. מדובר בזינוק דרמטי לעומת ינואר, אז עמד מחיר הבנזין המפוקח על 6.85 שקלים בלבד. ההתייקרות נבעה משילוב גורמים: עלייה במחירי הבנזין בשווקים העולמיים על רקע המלחמה מול איראן וסגירת מיצרי הורמוז, עליית מחירי הגז הטבעי באירופה, שינויים בשער הדולר מול השקל, והצמדת הבלו למדד המחירים לצרכן שהעלתה את המס בכ-5 אגורות נוספות לליטר.

המהלך המרכזי בסיפור הוא חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי של משרד האוצר, עורך הדין דודי קופל, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי. קופל המליץ לאשר את הפחתת הבלו חרף התנגדות מפורשת של גורמי המקצוע במשרד, ובהם אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות המסים. בחוות הדעת ציין קופל כי המהלך אמנם מנוגד לעמדת הדרג המקצועי, אך לדבריו אין מניעה משפטית לאשרו, בין היתר משום שצעד דומה בוצע גם בשנת 2022, כאשר הממשלה בראשות אביגדור ליברמן כשר האוצר הפחיתה את מס הבלו סמוך למועד הבחירות דאז.

הרגישות המשפטית נובעת מהעובדה שהממשלה הנוכחית מוגדרת כממשלת מעבר. תקופת הבחירות החלה ב-18 ביולי, לאחר שהכנסת אישרה תיקון לחוק מימון מפלגות ויצאה לפגרת בחירות. בהנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, ממשלת מעבר מחויבת ל"איפוק בהפעלת סמכויותיה" בכל הנוגע לנושאים שאינם דחופים או הכרחיים. קופל טען בפנייתו כי מדובר בכל זאת בצעד דחוף, נוכח רמת המחירים הגבוהה, וכי היקפו וזמנו מצומצמים בהשוואה להפחתה שבוצעה ב-2022.

עם זאת, קופל עצמו לא התעלם מהבעייתיות. בחוות דעתו הוא ציין כי קיים חשש של ממש שהצעד עלול להיתפס כמונע משיקולים פוליטיים לקראת הבחירות, ושעבודת המטה המקצועית בנושא החלה רק בתוך תקופת הבחירות עצמה, ולא לפניה. הבדל זה חשוב, שכן ב-2022 מדיניות ההפחתות החלה עוד לפני ההודעה על פיזור הכנסת, כך שנחשבה למדיניות ממשלתית קיימת ולא לצעד שנולד בתקופת הבחירות. למרות זאת, הכריע קופל כי הקשיים המשפטיים אינם מגיעים כדי מניעה, וכי ניתן לקדם את הצו המתקן ואת צו המכס הנלווה אליו כבר עכשיו.

מבחינה תקציבית, מדובר בצעד שאינו זניח. עלות הפחתת הבלו למדינה נאמדת בכ-155 מיליון שקלים בחודש, ובסך הכול כ-310 מיליון שקלים עד תום התקופה. המימון אמור להגיע מיתרה תקציבית שנוצרה בעקבות מימוש חלקי בלבד של הגדלת הפטור ממס על ייבוא אישי, יוזמה של סמוטריץ' שלא יצאה לפועל במלואה. לפי חישובי גורמי המקצוע באוצר, כל הפחתה של 10 אגורות בליטר משמעה אובדן הכנסות של כ-30 מיליון שקלים בחודש למדינה.

בלשכת שר האוצר אישרו את הפרטים ומסרו כי סמוטריץ' "הורה לקדם הוזלה של מס הבלו על הדלק, זאת כדי למנוע את ההתייקרות הצפויה במחירים שנובעת ממשבר האנרגיה העולמי והמתיחות המתמשכת באיראן". בלשכה הוסיפו כי "כעת מתקיימים דיונים מקצועיים באוצר על מנת לגבש את רף ההוזלה ואת המנגנון המדויק, ובכוונת שר האוצר לחתום על הצו בהקדם כדי שההוזלה תיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים".

מעבר להיבט המשפטי, יש כאן שאלה כלכלית עקרונית. בשנת 2022, כשליברמן הפחית את הבלו, מצבה הפיסקלי של המדינה היה שונה בתכלית: קופת האוצר נהנתה מהפתעה בהכנסות של עשרות מיליארדי שקלים, החוב הציבורי עמד על כ-60% מהתוצר, והאינפלציה הגבוהה שנרשמה אז, 5.3% בסוף השנה, הצדיקה מבחינה כלכלית מניעת עליית מחירי אנרגיה שעלולה הייתה לתדלק את יוקר המחיה בכל המשק. כיום התמונה הפוכה: החוב הציבורי גבוה מאוד, תקציב הביטחון ממשיך לתפוח בעקבות המלחמה, והאינפלציה השנתית נמוכה יחסית, כך שהסיכון לגלישה אינפלציונית ממחירי הדלק קטן משמעותית לעומת 2022.

ההפחתה נועדה להיות זמנית בלבד. היא תעמוד בתוקף עד ה-31 באוקטובר 2026, כלומר כמה ימים בלבד לאחר הבחירות שנקבעו ליום 27 באוקטובר. ההוזלה תחול רק על הבנזין המפוקח, ולא על הסולר או הגפ"מ, שמחיריהם אינם כפופים לפיקוח. בהמשך צפוי להתפרסם תזכיר חוק שיאפשר לציבור להגיש הערות למהלך, כך שההחלטה, אף שהתקבלה, טרם הפכה לסופית מבחינה פרוצדורלית, ונותר לראות אם הביקורת הציבורית והפוליטית על העיתוי תשפיע על אופן יישומה בפועל.