מספר אחד מסתובב הבוקר בשווקי האנרגיה העולמיים ומטלטל את כולם: 17 מיליון חביות נפט. כך עברו במצר הורמוז ביום שני בלבד, לפי הנתון שחשף שר האנרגיה האמריקני כריס רייט בראיון בלעדי. מדובר בשיא מתחילת המלחמה באיראן, שפרצה בסוף פברואר, ובנתון שמצביע על היקף עצום של תנועת נפט דרך אחד המצרים הרגישים בעולם.
מצר הורמוז, שמפריד בין איראן לאיחוד האמירויות, הוא נתיב המים הצר שדרכו עובר חלק נכבד מייצוא הנפט של המזרח התיכון. לפי דבריו של רייט, כמות הנפט שיצאה מהאזור ביום שני הייתה גבוהה אפילו מהרמות שקדמו למלחמה, כאשר מחשבים גם את הנפט שזורם דרך הצינורות של סעודיה ואיחוד האמירויות שעוקפים את המצר לחלוטין. לפני פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר, עברו במצר כ-20 מיליון חביות נפט ומוצריו ביום.
בזמן שהנתון המרשים מתפרסם, בוושינגטון ובטהרן ממשיכים להחליף מהלומות. ארצות הברית ביצעה תקיפות באיראן ביום שני, ואלה נמשכו גם ביום שלישי. איראן מצידה הודיעה על פעולת תגובה שהיא מגדירה כ"מוחלטת", וזאת חרף איום מפורש של הנשיא טראמפ לפתוח בתקיפה "חזקה ועוצמתית הרבה יותר" נגד איראן אם התוקפנות תימשך.
השוק הגיב בעוצמה. מחיר החבית של נפט מסוג ווסט טקסס אינטרמדייט זינק ב-5.2% ונסק ל-90.22 דולר, לראשונה שהוא חוצה את רף ה-90 דולר מאז סוף יולי. מחיר הנפט מסוג ברנט מצפון הים לא נשאר מאחור וטיפס ב-4.6% ל-94.65 דולר לחבית. במקביל, מחירי הגז באירופה זינקו לשיא של שלוש שנים, מה שמעורר חשש כבד מהתייקרות אנרגיה דרמטית ביבשת כולה.
מה שהצית את האש הפעם הוא לא רק ההודעות הרשמיות. שני מכליות נפט נפגעו מ"קליעים ממקור לא ידוע" בזמן שיצאו ממצר הורמוז, כך דיווחה חברת ניהול הסיכונים הימית היוונית מריסקס. האירוע הזה, בשילוב עם התקיפות ההדדיות, הפך את החשש התיאורטי ממשבר בהורמוז למשהו ממשי ומוחשי הרבה יותר.
אנליסטים בשוק לא מסתירים את הדאגה. קרסטן פריטש, אנליסט בבנק קומרצבנק, אמר כי התקוות שהיו קיימות בשבוע שעבר לפתיחה מחודשת של המצר לשיט ספגו מכה קשה. השאלה שמעסיקה עכשיו את השוק, לדבריו, היא האם תנועת ספנות בלתי רשמית תוכל להימשך במצר למרות ההסלמה המחודשת. אדוארד רוזנברג, אנליסט וראש תחום קרנות סל בחברת סטרטג'י שרס, הוסיף כי ככל שהמלחמה עם איראן תימשך, מחירי הנפט יישארו גבוהים ותנודתיים. לדבריו, הסנקציות, ההידברויות התקועות והאותות המעורבים לגבי הרצון של איראן לסיים את המלחמה, הם אלה שמזיזים את המחירים מיום ליום, לא רק שומרים עליהם גבוהים.
השוק עצמו לא נשאר יציב לרגע. באמצע השבוע נרשמה גם תנועה הפוכה, כאשר מחירי הנפט ירדו זמנית בשל אי-ודאות לגבי היקף התקיפה האמריקנית באיראן, כשברנט ירד ל-76.5 דולר לחבית ו-WTI ל-72.3 דולר. התנודתיות הקיצונית הזו, מעליות חדות לירידות ולחזרה לעליות, ממחישה עד כמה השוק תלוי בכל הודעה חדשה שמגיעה מהאזור.
ההשפעות כבר מורגשות הרבה מעבר לשוקי הנפט. מדדי המניות של מדינות המפרץ נפלו בעקבות חילופי התקיפות, ובאירופה מדינות רבות, בעיקר באזור האירו, נרשמו למכירות אג"ח מוגברות. גם תשואות אגרות החוב האמריקניות עלו, מה שהוביל לירידה במדדי המניות העתידיים בוול סטריט. משקיעים ברחבי העולם מנסים כעת להעריך עד כמה ההסלמה תשפיע על הכלכלה הגלובלית, כשגורמים בשוק ההון עוקבים אחר כל התפתחות בשעה שהמצב באזור נותר נזיל ובלתי צפוי.
בינתיים, איראן הודיעה כי התקיפות האמריקניות על אי חארג, מרכז ייצוא נפט מרכזי שלה, לא הצליחו להפסיק את הפקת הנפט שלה. עם זאת, ברור לכל הצדדים בשוק כי כל שינוי נוסף בזירה הצבאית עלול לשלוח את מחירי הנפט לכיוונים קיצוניים בתוך שעות ספורות, כשהעולם כולו עוצר נשימה ועוקב אחר מצר צר אחד שמחזיק בידיו את גורל שוקי האנרגיה העולמיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה