איזנקוט מוביל בפער על נתניהו בסקר ההתאמה לראשות הממשלה

סקר חדש שפרסם "מעריב" מגלה כי גדי איזנקוט מוביל בפער משמעותי על בנימין נתניהו בשאלה מי מתאים יותר לתפקיד ראש הממשלה. הנתונים מצטרפים לשורת סקרים אחרונים שבוחנים את מעמדו הציבורי של ראש הממשלה המכהן מול מתחריו הפוטנציאליים.

צילום: בנימין נתניהו

איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל צה"ל, נכנס לפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות והפך לאחד השמות המדוברים ביותר כאשר מדובר בזהות מי שעשוי להוביל את המערך הפוליטי מול נתניהו בבחירות הבאות. הסקר של "מעריב" בודק את שאלת ההתאמה לתפקיד באופן ישיר, ומשקף פער ברור לטובתו.

נתניהו, המכהן כראש הממשלה, ניצב בחודשים האחרונים תחת ביקורת ציבורית נרחבת, בין היתר על רקע האירועים הביטחוניים והפוליטיים שהתרחשו בתקופת כהונתו. סקרי ההתאמה לתפקיד, להבדיל מסקרי הצבעה למפלגות, נחשבים לאינדיקציה נוספת למצב הרוח הציבורי כלפי המנהיגות הפוליטית הקיימת.

הנתונים המדויקים של הסקר, כולל גודל המדגם, פילוח דמוגרפי ותאריך העריכה, לא פורסמו במלואם. עם זאת, המגמה הכללית שעולה ממנו ברורה: הציבור הישראלי, לפי הסקר, רואה באיזנקוט מועמד מתאים יותר לתפקיד הבכיר ביותר במדינה בהשוואה לנתניהו.

הפער בין השניים בשאלת ההתאמה לתפקיד אינו מקרי, ומשקף תהליך מתמשך שבו סקרים שונים בחודשים האחרונים מציגים תמונה דומה. איזנקוט, שנתפס בציבור כדמות ביטחונית וממלכתית, ממשיך לגרוף תמיכה גבוהה יחסית לנתניהו כאשר הנשאלים מתבקשים לדרג התאמה אישית לתפקיד, להבדיל מהעדפה מפלגתית גרידא.

בזירה הפוליטית, סקרי התאמה מסוג זה נבחנים בקפידה על ידי גורמים במפלגות השונות, שכן הם עשויים להעיד על פוטנציאל בחירתי גם מעבר לזהות המפלגתית של הבוחר. מנהיגים שמדורגים גבוה בסקרי התאמה אישית נהנים לרוב מיכולת גיוס קולות רחבה יותר גם מקרב ציבור שאינו מזוהה באופן מובהק עם מפלגתם.

נכון לעת הזו, לא פורסמה תגובה רשמית מטעם משרד ראש הממשלה או מטעם איזנקוט עצמו להתייחסות לתוצאות הסקר. גם פרטים נוספים על מתודולוגיית הסקר ועל מספר הנשאלים שהשתתפו בו לא נמסרו במלואם.

הפרסום מצטרף לשרשרת סקרים שנערכו בתקופה האחרונה ובוחנים את מפת הכוחות הפוליטית בישראל לקראת הבחירות הבאות, כאשר שאלת ההתאמה האישית לראשות הממשלה הופכת לאחד הפרמטרים המרכזיים שנבדקים לצד כוונות ההצבעה המפלגתיות.

יש לעקוב אחר סקרים נוספים בנושא בשבועות הקרובים כדי לבחון האם מדובר במגמה יציבה או בתנודה נקודתית בדעת הקהל.