ועדת הבחירות הפכה את סולברג: הליכוד יקבל מידע בקלפיות

מהלך דרמטי בוועדת הבחירות המרכזית: מליאת הוועדה הפכה היום (ראשון) את החלטתו של יושב ראש הוועדה, השופט נעם סולברג, ואישרה לנציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על מי שהגיע להצביע. ההחלטה, שהתקבלה ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים ושלושה נמנעים, מהפכת את מה שסולברג עצמו קבע רק לפני כחודש.

מדובר במידע רגיש ביותר. המערכת מאפשרת למפלגות לדעת בזמן אמת מי מבוחריהן כבר הגיע לקלפי ומי עדיין נעדר, כדי לפעול להמרצתו ולהביא אותו להצביע לפני סגירת הקלפיות. מערכות כמו "אלקטור", המוכרות מכל מערכת בחירות בישראל, מתבססות בדיוק על סוג המידע הזה.

מאחורי ההחלטה עמד היועץ המשפטי של הליכוד, עורך הדין אילן בומבך, שהוביל את העמדה במליאה וזכה לתמיכת רוב חבריה. יחסי הכוחות בוועדה, שבה נהנה הליכוד מרוב, הפכו את התוצאה לצפויה מראש עוד לפני ההצבעה עצמה.

ההחלטה המקורית של סולברג אסרה על נציגי הסיעות והרשימות בקלפיות להעביר למטות המפלגתיים בזמן אמת מידע על נוכחות אדם בקלפי, על עצם הצבעתו ועל הנסיבות שלה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי. השופט קבע אז כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע כזה לצורך פעילות מפלגתית, ובהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, העברת המידע אסורה לפי חוק הגנת הפרטיות.

בעקבות ההחלטה הגיש הליכוד עתירה לבג"ץ. שם התברר דבר מפתיע: השופטים לא התמקדו דווקא בתוכן ההחלטה, אלא בשאלת הסמכות. לשיטת השופטים, ההכרעה בנושא כלל לא הייתה נתונה בידי יושב ראש הוועדה לבדו, אלא צריכה הייתה להתקבל במליאת הוועדה כולה. כך הוחזרה הסוגיה לדיון במליאה, שהכריעה היום בניגוד גמור לעמדתו המקורית של סולברג.

אלא שבמקביל לביקורת על סמכותו של סולברג, השמיעו שופטי בג"ץ הערות חריפות נגד עצם העברת המידע, שמותירות פתח רחב להמשך המחלוקת המשפטית. השופט אלכס שטיין אמר בדיון כי "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות". השופטת יעל וילנר הרחיבה ואמרה כי מדובר בפגיעה בפרטיות "גם במרחב התודעתי", והסבירה כי המידע עשוי בנסיבות מסוימות לחשוף גם את דעתו הפוליטית של אדם. לדבריה, "ברגע שיש חשיפה של מידע כזה יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת".

הדברים האלה, שנאמרו עוד לפני הצבעת המליאה, מסמנים כי ההחלטה של היום רחוקה מלהיות סוף פסוק. הסוגיה תחזור כבר ביום רביעי הקרוב לדיון בבג"ץ, אך הפעם השאלה שתעמוד במרכז תהיה שונה לחלוטין. לא עוד מי מוסמך להחליט, אלא האם ההחלטה עצמה, המתירה למפלגות לקבל מידע כזה על מצביעים, פוגעת בזכות הבוחרים לפרטיות באופן שמצדיק את התערבות בג"ץ.

כך, בתוך פחות משבועיים, הפכה סוגיה טכנית לכאורה של נהלי קלפי למחלוקת עקרונית על גבולות הפרטיות של כל בוחר ובוחרת בישראל. מרכז הכובד של הדיון המשפטי עבר ממישור הסמכות למישור המהותי, וההכרעה הסופית עדיין רחוקה.

עד לדיון ביום רביעי, ההחלטה של מליאת ועדת הבחירות עומדת בתוקפה, כך שנציגי המפלגות אמורים להיערך לפיה. אם בג"ץ יתערב שוב ויקבע כי העברת המידע בזמן אמת פוגעת בפרטיות המצביעים, ההחלטה עלולה להתהפך פעם נוספת, וכל המערך שהמפלגות בונות סביב המרצת מצביעים ביום הבחירות ייאלץ להשתנות תוך זמן קצר.