מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) רשמה הישג היסטורי בבחירות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה. לפי מדגמי היציאה מהקלפיות של רשת השידור ARD, המפלגה זכתה ב-44.5% מהקולות, יותר מפי שניים לעומת התוצאה שהשיגה בבחירות הקודמות ב-2021, אז עמדה על 20.8%.
מדובר בניצחון המשמעותי ביותר של המפלגה מאז הקמתה. זו הפעם הראשונה שמפלגת ימין קיצוני זוכה בשליטה כלשהי על מדינה גרמנית מאז מלחמת העולם השנייה. סקסוניה-אנהלט נשלטה במשך יותר משני עשורים בידי מפלגת השלטון, ה-CDU, מה שהופך את ההפסד לדרמטי במיוחד.
מפלגתו של הקנצלר פרידריך מרץ קרסה ל-18.5% בלבד, לעומת 37.1% בבחירות הקודמות. מדובר בירידה של כמעט מחצית, וגם בפער של כחמישה אחוזים מתחת לתחזיות הסקרים שקדמו להצבעה. במטה המפלגה תיארו את האווירה כ"תמונות מסוכת אבלים".
הירוקים, שהתנדנדו על סף אחוז החסימה של 5% לאורך כל החודש האחרון, הגיעו בסופו של דבר ל-9%. מפלגת ה-BSW של זארה וגנקנכט, שנחשבת פרו-רוסית בדומה ל-AfD, נותרה על גבול אחוז החסימה ממש.
למרות התוצאה החדה, עדיין לא ברור אם AfD תוכל להקים ממשלה בפועל. המפלגה זקוקה לרוב מוחלט של המושבים בפרלמנט המקומי כדי לשלוט לבדה, וכל שאר המפלגות כבר הודיעו כי לא ישתפו איתה פעולה. חלוקת המושבים הסופית תיקבע גם לפי אילו מפלגות נוספות עברו את אחוז החסימה.
מנהיג המפלגה במדינה, אולריך זיגמונד בן ה-35, חגג את התוצאה מיד עם היוודעה. "שמנו את הפוקוס על המדינה שלנו ועשינו מה שאמרנו שנעשה, עשינו היסטוריה", אמר זיגמונד. "כדמוקרט אני מושיט יד לכל המפלגות הדמוקרטיות האחרות שרוצות להקים קואליציה כדי להפוך את הכיוון של גרמניה", הוסיף.
זיגמונד עצמו זכה בעבר לכינוי "האיש המסוכן ביותר בגרמניה" בכתבת שער של המגזין הגרמני שפיגל. הוא הוביל קמפיין אינטנסיבי ברשתות החברתיות, בין היתר בטיקטוק ובאינסטגרם, וגייס סביבו קהל תומכים נרחב, שכולל לפי דיווחים גם דמויות המזוהות עם ניאו-נאציזם ואנטישמיות.
הסניף המקומי של המפלגה בסקסוניה-אנהלט הוגדר בעבר על ידי שירות ביטחון הפנים במדינה כ"ימני קיצוני", הגדרה שהמפלגה מערערת עליה בתוקף. גם המשרד הפדרלי הגרמני להגנת החוקה, המקביל לשירות הביטחון הכללי הישראלי, חקר את המפלגה והגדיר אותה כארגון קיצוני ימני ברמה הארצית. ההגדרה עוררה קריאות מצד פוליטיקאים גרמנים לאסור את המפלגה כליל, צעד שידרוש הצבעה בפרלמנט הלאומי. מדובר בסנקציה נדירה ביותר בגרמניה, שכן רק שתי מפלגות נאסרו במדינה מאז מלחמת העולם השנייה, שתיהן עוד בשנות החמישים. במפלגת AfD דוחים את הטענות וטוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית שמטרתה להשתיק ביקורת על מדיניות ההגירה של הממשלה.
התגובות ברחוב חושפות את החרדה שאוחזת בחלקים מהציבור הגרמני. רלף בולמן, פנסיונר שישב עם אשתו בבית קפה סמוך לקלפי לאחר ההצבעה, סיכם את התחושה במשפט חד: "החיסון שלנו מפאשיזם הספיק לשמונים שנה. לקח לנו קצת יותר זמן משאר אירופה, אבל היית מצפה שלאור ההיסטוריה שלנו, זה לא יחזור לפה לעולם".
בימים הקרובים צפויות התדיינויות מדיניות אינטנסיביות סביב הרכבת קואליציה בסקסוניה-אנהלט. כל עוד המפלגות המרכזיות עומדות על סירובן לשתף פעולה עם AfD, הישג הבחירות עלול להישאר ללא תרגום לשלטון בפועל, לפחות בשלב הזה. עם זאת, בגרמניה רבים רואים בתוצאה סימן מטריד למגמה שעלולה להתרחב גם למדינות נוספות ולבחירות הלאומיות הבאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה