אח לוחם ואחותו חשפו מחבלים בדרום לבנון והצילו את גולני

שיתוף פעולה בין אח לוחם ואחותו הקצינה בחמ"ל המודיעין הוביל להשמדת מחבואם של מחבלים בדרום לבנון, ומנע כניסה של לוחמי סיירת גולני למבנה מלכודת. הסיפור נחשף בריאיון שנתנו השניים, תושבי צור הדסה, לערוץ C14.

סמל א' משרת ביחידה הרב-ממדית "רפאים", יחידה שמשלבת יכולות טכנולוגיות עם פעילות שטח. הוא הצטרף אליה מתוך רצון לשלב בין הידע המדעי שלו לבין הפעילות המבצעית, והפך במהלך השירות למומחה באיתור איומים טכנולוגיים ובצליפה.

אחותו הגדולה, סגן ע', משרתת כקמ"נית באותה יחידה. במהלך מבצע "שאגת ארי" בכפר קנטרה שבדרום לבנון, שכב א' בעמדת צלף כשהוא מבחין בתנועה חריגה בבית סמוך. "סמל א' זיהה מעמדת הצלף שלו תנועה חשודה באיתור", סיפרה ע' בריאיון. "הדלקה של אורות, תזוזה של וילון, פתאום אור אדום שעולה ויורד. הוא פתח עמדה נוספת בסמוך כדי שיוכל להמשיך ולעקוב אחרי התנועה הזאת, ועשה את זה במשך כמה שעות, גם ביום וגם בלילה".

א' עצמו תיאר את מה שעבר עליו באותן שעות: "חשבתי עם עצמי איך אני גורם למודיעין לדעת את זה הכי מהר. אז ישר כמובן התקשרתי לאחותי. הסברתי לה את כל העניין, חפרתי לה כל הלילה, היא לא ישנה בגללי".

המידע שהעביר א' הגיע ישירות לשולחן העבודה של אחותו בחמ"ל, שם החל מרוץ נגד הזמן לאמת את החשד. "ייאמר לזכותו שהוא באמת כתב את כל השעות הכי מדויק שאפשר וכמה שיותר מפורט", אמרה ע'. "ניסינו באמצעים מודיעיניים לאשש את המידע שהוא הביא. וברגע שידעתי לחתום לו במאה אחוז שהאיתור הזה מאויש, החלטנו לתקוף אותו".

בעקבות ההחלטה הותקף המבנה והושמד. רק בדיעבד התברר היקף ההישג: לוחמי סיירת גולני היו אמורים להיכנס בדיוק לאותו מבנה במסגרת פעילותם באזור. "אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם הם היו נכנסים להיתקלות שם", אמרה ע'.

ע', הגדולה מא' בשלוש שנים, מתארת את השירות המשותף כסגירת מעגל אישית שהחלה עוד לפני גיוסם. "מי חשב שתהיה מלחמה, ומי חשב שאני אתמרן עם אח שלי? הוא יד ביד איתי מהשנייה שהתגייסתי ועוד הרבה לפני. אפילו בבה"ד 1, הוא היה זה שאימן אותי לבוחן הכושר כדי שאני אצליח לעבור את כל הספורט והדברים האלה", סיפרה.

השירות המשותף באותה יחידה ובאותה גזרה יצר עבור השניים רגעים נדירים בלב הלחימה. ע' תפקדה עבור א' וחבריו כמעין "אמא של הפלוגה". "זה הכי פריווילגיה", אמרה. "כי בסוף אם אני מתגעגעת, זה שנייה למצוא את האישורים, להיכנס להביא לו חיבוק או לשבת לדבר על כוס תה, שאיכשהו עם כל הג'יפה בפנים הוא עדיין מצליח להכין טוב". א' הוסיף: "היא דואגת לכולם, ואני במיוחד שם בראש הרשימה שלה, אז תמיד כיף".

עבור ההורים בצור הדסה, העובדה ששני ילדיהם משרתים בלב זירת הלחימה בלבנון אינה פשוטה, אך הידיעה שהם שומרים זה על זה מקלה עליהם. "זה ראש שקט להורים שיש מישהו שאנחנו דואגים אחד לשנייה תמיד", הסבירה ע'. "גם אם הוא לא עונה כמה ימים כי הוא בלי טלפון, אז זה רגע לעלות מולו בקשר ולמסור לו שאמא בדיוק עברה מבחן. זה חיבור שלא יכול היה להיות לנו אם לא היינו יחד".