בריטניה מכריזה חרם על סחר מההתנחלויות

בריטניה עומדת להכריז מחר (שלישי) על אחד המהלכים הדרמטיים ביותר נגד ישראל בשנים האחרונות. על פי דיווחים שהצטברו הערב, ממשלת הלייבור בראשות אנדי ברנהאם צפויה לאסור סחר בסחורות ובשירותים שמקורם בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, ולהטיל סנקציות נוספות על גורמים המעורבים בבנייה בהן.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד יעלה לדוכן בבית הנבחרים ויכריז על המהלך, שהוא עצמו הגדיר כ"איפוס נרחב" של היחסים עם ישראל. בנאומו הוא צפוי להתחייב למדיניות בריטית פעילה יותר לתמיכה בפלסטינים, לחדש את הקריאה לפתרון שתי המדינות, ואף להצהיר על עמדה רשמית לגבי אי חוקיות השליטה הישראלית בשטחים.

לפי הדיווחים, מיליבנד יטען כי תוכניות ישראל לבניית יחידות דיור נוספות, ובהן הבנייה בשטחי E1 בין ירושלים למעלה אדומים, יובילו בפועל לחלוקת הגדה המערבית לשניים ויחסלו כל סיכוי לפתרון שתי המדינות. הוא צפוי גם לחזור על טענות בנוגע להגבלות שמטיל צה"ל על הכנסת סיוע לרצועת עזה, טענות שמשרד החוץ הישראלי כבר דחה בתוקף.

ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם, מי שנחשב לדוחף המרכזי של המהלך, עדכן את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשיחת טלפון על הצעדים המתוכננים. לפי הדיווחים, הבית הלבן צפוי לפרסם הצהרה חריפה נגד ההחלטה. לפני כחודש דיווח עיתון בריטי כי טראמפ איים במפורש על ברנהאם: "אם תטילו סנקציות על יהודה ושומרון, כולל על מוצרים מיהודה ושומרון, זה יפתח מלחמת סחר".

בתוך מפלגת הלייבור עצמה יש מחלוקת סביב המהלך. ארגון "ידידי ישראל במפלגת הלייבור", הכולל חברי פרלמנט ולורדים בכירים, הזהיר כי איסור הסחר עלול להפוך בפועל ל"חרם" על ישראל, למרות שהארגון עצמו מתנגד להתנחלויות. מנגד, יותר מ-140 חברי פרלמנט מטעם הלייבור, כשליש מהסיעה הפרלמנטרית, כבר חתמו על מכתב הקורא להטיל את האיסור, ותומכי המהלך נערכים להביא הצעה דומה לוועידת המפלגה שתתקיים ב-27 בספטמבר.

בירושלים עוקבים בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות. שר החוץ גדעון סער האשים את הבריטים בניסיון להתערב בבחירות בישראל באמצעות החרפת הסנקציות, והבהיר כי הטלת עיצומים תיענה בתגובה ישראלית חריפה. גורם דיפלומטי ישראלי הזהיר כי הצעד עלול להוליד "מעגל של מכות הדדיות" והידרדרות ביחסים, בין השאר משום שבריטניה עלולה למשוך אחריה גם את האיחוד האירופי, אוסטרליה וקנדה.

בירושלים מעריכים כי אין מדובר בפועל במדיניות חוץ עקבית, אלא בצורך פוליטי פנימי של ברנהאם לקראת ועידת מפלגתו, כדי לרצות את האגף השמאלי האנטי ישראלי בלייבור. עם זאת, מקורות דיפלומטיים ציינו כי בשלב הזה מדובר בעיקר בהצהרה, וכי צעדים משפטיים ורגולטוריים מלאים לא צפויים להיכנס לתוקף בטווח המיידי.

בצד השני של המפה הפוליטית הבריטית הושמעו קולות מזהירים. השר לשעבר טום טוגנדהאט, ששימש שר ביטחון, קרא לברנהאם שלא לסכן את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל. "ישראל היא אחת משותפות המודיעין החשובות ביותר שלנו", אמר טוגנדהאט, והזכיר כי פיגועי טרור על אדמת בריטניה סוכלו הודות למידע מודיעיני ישראלי.

ההכרזה הרשמית צפויה להתרחש כבר מחר, ותלווה בתגובה נחרצת מצד ירושלים ומוושינגטון. בישראל מזהירים כי המהלך עלול להוות תקדים שיוביל מדינות מערביות נוספות לנקוט צעדים דומים, בדומה למה שקרה בעקבות ההכרה הצרפתית במדינה פלסטינית.