מפלגת הימין הקיצוני AfD רשמה ניצחון היסטורי בבחירות האזוריות במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, עם כ-44% מהקולות, יותר מפי שניים מהתוצאה שהשיגה ב-2021. זוהי הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שמפלגת ימין קיצוני מגיעה למקום הראשון בבחירות במדינה פדרלית גרמנית, תוצאה שמטלטלת את המדינה כולה ומעוררת חשש עמוק בקהילה היהודית.
מפלגת ה-CDU השמרנית, בראשות הקנצלר פרידריך מרץ, ספגה מפלה קשה וצנחה ל-17-18% בלבד, לעומת יותר מ-37% בבחירות הקודמות. המפלגה שלטה בסקסוניה-אנהלט במשך 24 שנים ברציפות. הקנצלר לא הסתיר את הזעזוע ואמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו בהלם, יש לי אחריות אישית. המדינה זקוקה לרפורמות יסודיות".
למרות ההישג המרשים, ה-AfD לא הצליחה להשיג רוב מוחלט בפרלמנט המקומי. המפלגה זכתה ב-39 מושבים מתוך 83, שלושה פחות מהרוב הדרוש להקמת ממשלה עצמאית. מנהיג המפלגה במדינה, אולריך זיגמונד, כבר הכריז שהוא מוכן לדבר עם חברי פרלמנט בודדים מכל מפלגה שיהיו מוכנים לתמוך בו: "נקיים שיחות עם אינדיבידואלים שמעוניינים לתמוך בנו".
הקנצלר מרץ שלל מכל וכל אפשרות לשיתוף פעולה עם הימין הקיצוני והזהיר כי מערכת המפלגות בגרמניה עוברת "שינוי טקטוני". "יש לנו חוקה חזקה ויש לנו את כל הכלים הדרושים כדי להגן עליה", אמר. לפי דיווחים, גם בתוך מפלגתו שוררת תחושת הלם, כשאחד מחברי ה-CDU תיאר את האווירה באירוע הבחירות כ"המתנה אצל רופא השיניים, יודעים שהולך לכאוב אבל אין לאן לברוח".
סקרים שנערכו במדינה חשפו את עומק חוסר שביעות הרצון מהממשלה הפדרלית: כ-87% מהמצביעים בסקסוניה-אנהלט אמרו שאינם מרוצים מתפקוד הממשלה בברלין, ולפי סקר נוסף כשלושה רבעים מהנשאלים סבורים שמרץ עצמו פגע בסיכויי מפלגתו. נושאי ביטחון כלכלי, הגירה והמלחמה באוקראינה בלטו כגורמים מרכזיים שהובילו את הבוחרים אל ה-AfD.
הזעזוע לא פסח על הקהילה היהודית בגרמניה. נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוזף שוסטר, אמר: "אני מזועזע באופן אישי מתוצאות הבחירות הללו. המפלגה רוצה להתרחק מהקונצנזוס של הרפובליקה הפדרלית. הנזק שייגרם אם תעלה לשלטון הוא עצום". שוסטר הביע חשש מיוחד מהשפעת המפלגה על מדיניות החינוך ועל בני נוער.
שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, לא בחר במילים עדינות. "אני חרד לחיים היהודיים כאן שנמצאים תחת איום ממשי", אמר, והוסיף כי מדובר ב"אזעקת אמת" שדורשת מעשים ולא רק דיבורים. פרושאור התייחס להתחזקות הקיצוניות משני צדי המפה הפוליטית בגרמניה, כולל הסתה מצד השמאל הקיצוני. גם ניצולת השואה שרלוטה קנובלוך, בת 93 ונשיאת הקהילה היהודית במינכן, אמרה כי "בימים כאלה קשה לי לזהות עוד את המולדת שלי".
מנהיגת ה-AfD הארצית, מדלן וידל, לא הסתפקה בהישג המקומי והכריזה כי המפלגה שואפת לפחות ל-40% בבחירות הפדרליות הבאות. "המטרה שלי היא להרחיב משמעותית את הפער בזמן קצר מאוד ולצמוח לפחות ל-40% בבחירות הפדרליות הבאות", אמרה. ה-AfD כבר היום המפלגה הפופולרית ביותר בסקרים הארציים, עם כ-30% תמיכה.
התגובות בעולם היו חלוקות בחדות. בפולין הזהיר ראש הממשלה דונלד טוסק כי "רק טיפשים ובוגדים יכולים לשמוח על ניצחון ה-AfD", ובצרפת כינה שר האוצר את התוצאה "אות מאוד מדאיג". לעומת זאת, מנהיג "הליגה" האיטלקי מתיאו סלביני בירך על "ניצחון אדיר", ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרסם ברשת החברתית שלו תחזית בחירות שהראתה את ה-AfD במקום הראשון, פוסט ששיתף גם שליחו של נשיא רוסיה פוטין.
בתוך מפלגת ה-CDU עצמה כבר עולים קולות הקוראים להקשחת עמדות בנושא הגירה, כולל הצעות למבחני שפה מחמירים יותר לקבלת אזרחות וביטול האפשרות להחזיק אזרחות כפולה. בשלב זה, לפי דיווחים מתוך הנהגת המפלגה, אין מסתמן מרד גלוי נגד מרץ, אך הלחץ עליו להציג שינוי מדיניות מהיר ומוחשי הולך וגובר, במיוחד לקראת סבב הבחירות האזוריות הבא הצפוי בגרמניה בחודשים הקרובים.
הימין הקיצוני בגרמניה עומד לפני פרשת דרכים היסטורית, והקנצלר מרץ נדרש להוכיח בהקדם שהוא מסוגל לבלום את המגמה שכבר מטלטלת את היבשת כולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה