פרס הגיע מחופש למלך חוסיין: הפרוטוקול נחשף

שפם ושיער מלאכותיים, מעבר רגלי בגשר אלנבי, ומלך שמדבר על מותו הקרב. כך נראתה אחת הפגישות הדרמטיות והחשאיות ביותר בתולדות המדינה. במלאת עשור למותו של שמעון פרס, נשיאה התשיעי וראש ממשלתה השמיני של ישראל, נחשפים היום פרוטוקולים ומסמכים מהמפגש הסודי שקיים עם המלך חוסיין מלך ירדן בנובמבר 1993.

הפגישה, שהתקיימה בארמון המלוכה ברבת עמון, לא הייתה מקרית. שבוע קודם לכן, ב26 באוקטובר 1993, הגיע מבית המלוכה הירדני מסר ובו בקשה אישית של המלך חוסיין להיפגש עם פרס, ששימש אז שר חוץ. חוסיין ראה בפרס איש בעל חשיבה יצירתית, המסוגל לקדם את תהליך השלום מהצד הישראלי.

כדי לשמור על חשאיות המפגש, פרס לא הגיע כמות שהוא. שר החוץ הגיע לפגישה מחופש הכולל שפם ושיער מלאכותיים, יחד עם מנהל לשכתו ובליווי המשנה לראש המוסד. השלושה עברו את גשר אלנבי ברגל, ובצד הירדני חיכו להם שתי מכוניות. את אחת מהן נהג בעצמו מנהל הלשכה האישית של המלך חוסיין, שהכיר את פרס עוד מימי הסכם לונדון ב-1987, כשניסה פרס לגבש הסכם כולל עם ירדן והפלסטינים.

בתוך הארמון, מאחורי דלתות סגורות, התנהלה שיחה שחרגה הרחק מעבר לדיפלומטיה היבשה. המלך חוסיין חשף בפני פרס תחושת דחיפות אישית, שנבעה מחששותיו לגבי מצב בריאותו. "ב-1951 היה אירוע טראגי, רצח אבי. אני רוצה להוריש לעתיד, לאחי חסן ולכל הממשל, את הטוב ביותר האפשרי", אמר המלך לפרס. "אולי נותרו לי רק שנה-שנתיים, אשים הכול על כף המאזניים".

חוסיין המשיך ותיאר את חלון ההזדמנויות המצומצם שעמד לרשות שני המנהיגים: "ההיסטוריה משולה לסוס דוהר, או שתעלה עליה או שתרד והסוס ימשיך לדהור בלעדיך. אין לנו הרבה זמן ו'תוחלת החיים' שלנו לעשות שלום מוגבלת. הדור שלנו חייב לקבל החלטות קשות לפני שניעלם, וכל זאת למען ילדינו".

פרס מצידו הציג בפגישה חזון כלכלי רחב, שכלל תשתית אזורית משותפת של נמלי תעופה, נמלי ים וכבישים בין המדינות, חזון שהיווה בהמשך בסיס להסכם השלום שנחתם כשנה לאחר מכן. "יש כיום תמיכה אדירה בדעת הקהל בהסכם השלום", אמר פרס למלך. "נקעה נפשם של הצעירים ממלחמות, מעוני ומהיעדר חופש". חוסיין השיב לו: "יש לנו הרבה חלומות ותקוות לעתיד. אני שותף למחויבות שיהיה שינוי, וכי לדורות הצעירים תהיה הזדמנות לחיות עם תחושה של ביטחון, שהוא שלום".

עוד באותו הלילה, בתום השיחה, נחתם מסמך הבנות בלתי רשמי בראשי תיבות, על ידי פרס והמלך חוסיין. פרס ביקש להעביר את המסמך לעיונו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, והדגיש בפני חוסיין כי הוא ורבין "רואים עין בעין" ומנסים "למשוך את עגלת השלום יחד". בסיום המפגש העניק המלך לפרס תצלום שלו עם הקדשה אישית, ואף הצטלם איתו במצלמת פולארויד.

העגלה שעליה דיבר פרס אכן יצאה לדרך. כשנה בלבד לאחר הפגישה החשאית, באוקטובר 1994, נחתם בערבה הסכם השלום הרשמי בין ישראל לירדן, בהובלת רבין, פרס וראש המוסד דאז אפרים הלוי. ההסכם פתח בפני ישראלים לראשונה אפשרות לבקר בגלוי בפטרה ובעמאן, במרחק של כ-50 קילומטרים בלבד מהגבול.

חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ובנו של הנשיא לשעבר, התייחס לחשיפת המסמכים ואמר: "קשה שלא להתרגש כשקוראים את המסמכים מאותה פגישה היסטורית של פרס ומלך ירדן. הפגישה החשאית ביטאה את תפיסת עולמו של פרס, איש חזון שמאמין ביכולתנו לשנות מציאות". מנכ"לית המרכז, אפרת דובדבני, הוסיפה: "זו זכות גדולה וחובה מוסרית להקשיב לצוואת השלום של שני מנהיגים גדולים, שמעון פרס והמלך חוסיין".