איריס חיים תובעת את דב הלברטל על פוסט פוגעני

איריס חיים, אמו של החטוף יותם חיים ז"ל, הגישה תביעת דיבה בסך 169 אלף שקלים נגד הפובליציסט והמשפטן החרדי דב הלברטל. התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים, מתייחסת לפוסט משתלח שפרסם הלברטל נגדה בפייסבוק בחודש מאי.

הפוסט פורסם ב-10 במאי, על רקע שמועות שהתפשטו בנוגע לדמויות שעשויות לקבל שריון ברשימת הליכוד לכנסת, כשביניהן עלה גם שמה של חיים. הלברטל תקף אותה בחריפות רבה. "הנה עוד זונה של השכול, איריס חיים שעומדת לקבל שריון בליכוד", כתב. בהמשך כינה אותה "האשה הנקלית הזו" ו"רדופת הכבוד והפרסום שרק זורחת מאז רצח בנה".

הלברטל לא הסתפק בכך והוסיף כי "יש להניח שתכננה מראש את כל דרכה לפוליטיקה ודורכת על דמו של בנה שציווה לה סלבריטאות עולם". את הפוסט הוא חתם במילים הקשות במיוחד: "על קבר בנה היא תכתוב: 'כמה טוב שנרצחת'. איזה חסד עשה איתה החמאס".

חיים הגיבה במהירות בפוסט משלה והדפה את הטענות. "למי שכתב עלי שאני זונה של השכול, דב הלברטל, את שמך שמעתי היום בפעם הראשונה", כתבה. "אף אחד לא פנה אלי, לא מהליכוד ולא משום רשימה או מפלגה כלשהיא, וגם אם יפנו, התשובה תהיה שלילית. העיקר לכתוב דברים רעים ודוחים עלי בלי לבדוק אפילו".

יותם חיים נחטף משכונת הצעירים בכפר עזה ב-7 באוקטובר 2023. הוא הצליח לברוח משוביו יחד עם אלון שמריז וסאמר פואד אל-טלאלקה, ושלושתם שהו כחמישה ימים בשטח הלחימה בעזה. השלושה ניסו לסמן לכוחות צה"ל שהם חטופים באמצעות כתיבת המילים "הצילו חטופים" בתמצית תבלינים. ב-15 בדצמבר 2023, לאחר שכבר הצליחו להשתחרר מהשבי, נורו בשוגג בידי חיילי צה"ל בשג'עיה, בעקבות טעות בזיהוי.

למרות הנסיבות הטרגיות של מותו, חיים נמנעה מלהפנות את כעסה כלפי החיילים שירו בבנה. היא פנתה ליחידה עצמה והבהירה שאינה מאשימה אותם, ומאז היא פועלת באופן פומבי לקידום מסרים של אחדות. עורכי דינה, אסף שרעף ונילי שץ, מתארים אותה בכתב התביעה כמי ש"הפכה לשליחת אחדות מטעם עצמה" ו"רתמה את הטראומה, הקושי, הגעגוע, כדי לאחד בין כל חלקי העם".

בכתב התביעה מצוין כי הפוסט פורסם בסמוך למועד רגיש במיוחד עבור חיים, כחודש לאחר שקיבלה אישור עקרוני להביא ילד מזרעו של בנה. עוד נטען כי בחירתו של הלברטל לצרף לפוסט תמונה של חיים כשמאחוריה ציור של יותם, נועדה להגביר את הפגיעה בה ואת מה שמכונה בתביעה "אפקט ההלם".

ב-26 במאי נשלח להלברטל מכתב התראה לפני הגשת התביעה. בתשובתו הוא לא הכחיש שכתב את הדברים, אך טען כי לאחר יום או יומיים חשב שוב על הפוסט, הגיע למסקנה שהניסוח היה חריף מדי, ומחק אותו מיוזמתו. "לא ששיניתי אותו, פשוט מחקתי אותו", כתב. לדבריו, עד למחיקה צבר הפוסט מאות צפיות בלבד, ורק לאחר שחיים הגיבה אליו התפשט צילום המסך ברשת והגיע לתקשורת. הוא הוסיף כי גם הוא ספג ביקורת קשה בעקבות הפרסום, כולל מתוך הקהילה שממנה הוא מגיע, וכתב: "אני באתי על עונשי הגדול בפרסום הפוסט".

עורכי דינה של חיים דחו את ההסברים והגדירו אותם "שיא של ציניות מקוממת". לטענתם, ניסיונו של הלברטל להטיל את האחריות על חיים, בכך שהיא זו שהפיצה את הפוסט באמצעות תגובתה, רק מוכיח שהוא הבין היטב איזו סערה עלול הפרסום לחולל. הלברטל, מצדו, טען כי מדובר בתביעת השתקה שפוגעת בחופש הביטוי, וציין כי אף פעם לא תבע אנשים שכתבו נגדו דברים קשים. הוא הציע לפרסם התנצלות נוספת, להיפגש עם המשפחה ואף לארח אותם בביתו לשבת, אך ההצעה לא התקבלה.

מועד הדיון הראשון בתביעה טרם נקבע.