בריטניה מטילה סנקציות על ההתנחלויות ביהודה ושומרון

בריטניה יוצאת הערב למתקפה חריגה על ישראל. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בפרלמנט בלונדון על חבילת סנקציות כלכליות רחבת היקף נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, במה שהוא מגדיר "גישה חדשה" ביחסים בין המדינות. במקביל, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם פרסם פוסט תוקפני ברשת X ובו הודה בגלוי: "במשך זמן רב מדי היססנו לפעול, מפחד שנואשם באנטי-ישראליות. אני לא מוכן לתת לזה לקרות".

הצעדים הבריטים כוללים איסור מוחלט על יבוא סחורות שמקורן בהתנחלויות, סנקציות על מתנחלים "קיצוניים", ואיסור פרסום ומימון לפעילות המכוונת להרחבת ההתיישבות. בריטניה גם תסרב מעתה להעניק רישיונות יצוא לציוד "התורם באופן מהותי לכיבוש", לדברי מיליבנד. שר החוץ הבריטי לא הסתפק בכך, ובנאומו הרחיק לכת עם הטענה שממשלת בריטניה "מסכימה שיש טיהור אתני בגדה המערבית". הוא ציין כי לפי נתוני האו"ם, מדובר בממוצע של שישה פיגועי אלימות של מתנחלים ביום, השיא הגבוה ביותר שנרשם.

לא רק בריטניה. במהלך שעות ספורות הצטרפו להצהרה עוד 11 מדינות: צרפת, קנדה, ספרד, אירלנד, דנמרק, פינלנד, שוודיה, פולין, פורטוגל, נורווגיה ואיסלנד. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הזהיר כי "הגדה המערבית נמצאת על סף פיצוץ". בפועל, לא כל המדינות הודיעו על איסור מיידי בסגנון הבריטי, אלא על שקילת צעדים דומים או תמיכה בהגבלות אירופיות.

מיליבנד, שהציג את עצמו כתומך נאמן בישראל, ניסה לאזן בין הביקורת לתמיכה. "לכל מי שמטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים, אתם טועים. אני גאה ביהדות שלי ובתמיכה הבלתי מעורערת שלי בישראל", אמר, והוסיף כי "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו". הוא הדגיש כי גם לחמאס אין מקום בעתיד רצועת עזה וכי עליו למסור את נשקו, אך ציין כי לפי הערכות מעל 70 אלף פלסטינים נהרגו ברצועה, מתוכם כ-20 אלף ילדים.

הזעם בירושלים לא איחר לבוא. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש "לגרש את השגריר הבריטי עוד הערב", וכתב: "לא נהיה אסקופה נדרסת של ממשלה אנטישמית... המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר". שר החוץ גדעון סער הזהיר כי "אם בריטניה תפעל נגד ישראל, ישראל תפעל נגד בריטניה", והנשיא יצחק הרצוג הגדיר את הצעד הבריטי כ"טעות חישוב חמורה". השגריר הישראלי באו"ם דני דנון תקף את המהלך בפגישה ישירה עם השגרירה הבריטית: "אל תצפו לכפות עלינו את הרעיונות שלכם. המנדט הבריטי על פלסטין נגמר". דנון גם רמז כי ישראל שוקלת סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.

אלא שמעבר לחילופי ההאשמות הדיפלומטיים, עולה מבט אחורה שממנו קשה להתעלם. ב-2015 סיכל מידע שהעביר המוסד מזימה של חיזבאללה בלונדון עצמה, לאחר שסוכני ה-MI5 ומשטרת לונדון תפסו כשלושה וחצי טונות של חומר נפץ במחסנים בצפון-מערב העיר. הפרשה נותרה חסויה שנים ארוכות, וגם כשהפרלמנט הבריטי דן ב-2019 בהוצאת חיזבאללה כולו מחוץ לחוק, איש לא הזכיר שהארגון פעל באותה עת ממש בתוך הבירה הבריטית. רק ב-2019, עשרה שבועות אחרי הדיון בפרלמנט, נחשף כי מדובר במידע ישראלי. חבר הפרלמנט לשעבר בן וואלאס תיאר זאת אז במשפט אחד בלבד: "מטבע הדברים, מאמציהם והצלחתם נותרים לרוב סמויים מן העין".

לא מדובר במקרה בודד. ב-2017 חשפו כוחות ישראליים תא של דאעש בסוריה שתכנן להסוות מטעני חבלה כסוללות מחשבים ניידים, מידע שהוביל את ארצות הברית ובריטניה לאסור מיד העלאת מחשבים לטיסות מסוימות. בין השנים 2007 ל-2013 צברו מל"טים ישראליים מדגם הרמס 450 כ-70 אלף שעות טיסה במשימות סיור עבור הצבא הבריטי באפגניסטן, בחיפוש אחר מטעני צד. השנה עובדים שירותי הביטחון של שתי המדינות יחד לסיכול פעולות איראניות המכוונות נגד יהודים ומתנגדי משטר על אדמת בריטניה.

הפער בין התלות המודיעינית לעוינות המדינית מטריד גם בתוך בריטניה עצמה. מנהיגת השמרנים קמי באדנוק כתבה כי אזרחים בריטים חיים היום בזכות מודיעין ישראלי, ושר הפנים בממשלת הצללים כריס פילפ הזהיר שבריטניה נשענת על ישראל בהתמודדות עם איומי טרור. בישראל, מקורות בכירים מציינים כי בריטניה נהנית מפריבילגיות רבות בקשרים הביטחוניים, בהם נוכחות נרחבת במרכז התיאום בקריית גת ומעורבות מתוכננת בשיקום עזה, שכולן ניתנות להערכה מחדש. ישראל כבר הרחיקה בעבר נציגים מספרד ומהולנד מקריית גת בעקבות צעדים דומים של ממשלותיהם.

מבחינה כלכלית, ההשפעה המיידית של הסנקציות מוגבלת. יצוא הסחורות הישראלי לבריטניה עמד ב-2025 על כ-1.24 מיליארד דולר, לצד כ-2.9 מיליארד דולר בשירותים עסקיים, כשהמסחר עם השטחים הפלסטיניים מהווה פחות מחצי אחוז מכלל המסחר הישראלי בריטי. אלא שכלכלנים מזהירים כי הסיכון האמיתי אינו בסחורות אלא בהרחבה עתידית של הסנקציות לחברות, בנקים ומוסדות פיננסיים המזוהים עם פעילות בהתנחלויות, ובכללם חמישה בנקים ישראלים גדולים וחברות תקשורת ואנרגיה מובילות.

בישראל צפויה בקרוב תגובה רשמית נוספת מטעם משרד החוץ, על רקע בחירות מתקרבות שבהן הנושא הפך כבר לחלק מרכזי בוויכוח הפוליטי הפנימי.