וסרלאוף נפרד מביטון: "כואב לי בגוף"

השר יצחק וסרלאוף ממפלגת עוצמה יהודית פרסם פוסט פרידה מרגש וארוך מחבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן, לאחר שביטון הודיע כי לא יתמודד בבחירות לכנסת ה-26. הפוסט, שכתוב בטון אישי וכואב, חושף קשר עמוק ובלתי צפוי בין שני אנשים משני קצוות המפה הפוליטית.

"כואב לי בגוף לחשוב על הכנסת בלי מיכאל ביטון", כתב וסרלאוף בפתיחת דבריו. "אני יודע שפוליטיקה היא דבר דינמי. אנשים נכנסים, אנשים יוצאים, רשימות משתנות וכיסאות מתחלפים. אבל יש אנשים שהם לא כיסא. הם לא תפקיד. הם לא עוד שם ברשימה. הם הנשמה של המקום. ומיכאל, בעיניי, הוא הנשמה של הכנסת".

וסרלאוף תיאר כיצד למרות ששני הפוליטיקאים היו אמורים לכאורה לעמוד משני צידי המגרש הפוליטי, ביטון מעולם לא ניסה לתייג אותו או להרוויח נקודות פוליטיות על חשבונו. "הוא פשוט פתח בפניי את הלב. הוא חלק איתי שנים של ניסיון. נתן לי עצות זהב. חיבר אותי לאנשים בעלי יכולת והשפעה, לעמותות ולארגונים מהחברה האזרחית", כתב השר.

לדבריו, השניים פעלו כתף אל כתף לקידום הנגב והגליל: ביטון כיושב ראש הוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל, וסרלאוף בתפקידו כשר. "היו לו אינספור הזדמנויות לקחת קרדיט. הוא לא לקח. היו לו אינספור הזדמנויות לעשות עליי סיבוב פוליטי. הוא לא עשה", ציין וסרלאוף בהתרגשות.

אבל החלק המטלטל ביותר בפוסט נוגע לרגע אישי וכואב במיוחד. וסרלאוף חשף שכאשר אביו היה על ערש דווי, ביטון הצטרף אליו לביקור בבית החולים. "אני זוכר את מיכאל יושב ליד המיטה של אבא, ושר לו בדמעות את שתלתם ניגונים. יש רגעים שאתה יודע בזמן שהם קורים שהם יישארו איתך עד יומך האחרון. הרגע הזה יישאר איתי", כתב השר.

וסרלאוף המשיך וסיפר כי הקשר בין השניים חצה את גבולות העבודה הפוליטית. "רקדנו יחד בשמחות. נסענו יחד לנחם אבלים. ולפעמים, אחרי שניחמנו אחרים, היינו פורשים הצידה ובוכים בעצמנו", תיאר. לדבריו, אחרי אירועי השבעה באוקטובר, השניים סחבו יחד גם את הכאב של אחרים וגם את הכאב שלהם עצמם.

השר תיאר גם כיצד השניים עברו יחד על מאות פניות ציבור, וסיפר שאצל ביטון פנייה מעולם לא הייתה "עוד פנייה". "היינו יושבים ושואלים: מי יכול לפתור את הבעיה של פלוני? למי עוד אפשר להתקשר? ואז מיכאל היה שואל את השאלה שמספרת עליו הכול: אם אי אפשר לפתור לו את הבעיה, איך לפחות לא משאירים אותו לבד?", כתב וסרלאוף.

בסיום הפוסט הארוך והנרגש, פנה וסרלאוף ישירות לביטון במילים אישיות במיוחד. "תודה על הצחוק. תודה על הדמעות. תודה על הלילות הארוכים. תודה על הכתף. תודה על הלב. ובעיקר, תודה על הזכות לקרוא לך אח", כתב השר, והוסיף: "מיכאל, אח שלי, זכיתי בך. אני אוהב אותך. הכנסת הבאה אולי תצטרך ללמוד להסתדר בלעדיך. אני לא".

ביטון, שכיהן כחבר הכנסת מטעם כחול לבן, לא הגיב עדיין באופן פומבי לפוסט הפרידה של וסרלאוף. הפוסט עורר הדים רבים ברשתות החברתיות, בעיקר בשל האופן הגלוי והרגשי שבו תיאר השר את הקשר האישי שנוצר בין שני פוליטיקאים ממחנות מנוגדים.