איראן עוקפת את הסנקציות דרך סין ורוכשת נשק בנפט

איראן מצאה דרך להתחמק מהסנקציות הבינלאומיות ולהזרים לעצמה מיליארדי דולרים בסחורות סיניות, כולל ציוד צבאי. תחקיר שנחשף מגלה כיצד המשטר בטהרן ממיר את הכנסות הנפט שלו לאשראי סיני, במנגנון סחר חליפין סודי שמאפשר לו לעקוף את מנגנוני הפיקוח הבינלאומיים כליל.

ההסדר, שמזכיר עסקת ברטר קלאסית, פועל כך: איראן מוכרת נפט לסין, אך במקום לקבל תשלום ישיר בדולרים או בכל מטבע אחר שיכול להיתפס במערכת הבנקאית הבינלאומית, היא מקבלת אשראי לרכישת מוצרים סיניים. כך, גורמים איראנים רוכשים תרופות, כלי רכב, ציוד תקשורת ואף מערכות הגנה אווירית בשווי מיליוני דולרים, מבלי שכספים עוברים ישירות בין הצדדים בערוצים בנקאיים חשופים.

המנגנון פועל לפחות מאז שנת 2021, השנה שבה נחתם הסכם השותפות האסטרטגית ל-25 שנים בין איראן לסין. בתחילה שימש ההסדר לרכישת תרופות וחיסוני קורונה, אך עם השנים הוא הפך למרכיב מרכזי במסחר בין המדינות דווקא לאור הלחץ האמריקאי המחריף.

גורמים מקורבים לקבלת ההחלטות בטהרן ציינו כי בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר עברו במנגנון הזה במהלך השנה האחרונה בלבד. כ-70% מהכנסות הנפט האיראני המנוהלות במסגרת המנגנון מוקצות לפרויקטי תשתית באיראן, והיתרה משמשת לתשלום לחברות המספקות סחורות למדינה.

סין, יבואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, מקבלת מהסדר זה גישה עקבית לנפט איראני מוזל, ובמקביל מגינה על בנקים וחברות מסחר סיניות מפני ביקורת בינלאומית וסנקציות אפשריות. משרד החוץ הסיני, בתגובה לשאלות על הפרשה, מסר כי הוא "לא מכיר את המצב המתואר", והוסיף כי סין "מתנגדת באופן עקבי לסנקציות חד-צדיות שאין להן בסיס בחוק הבינלאומי ולא אושרו על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות".

במאי 2026 החריפה וושינגטון את הסנקציות על איראן, במסגרת מאמץ להצר את הצעדים על המדינות שיש להן קשרים כלכליים עם טהרן. בחודש אוגוסט הזהיר שר האוצר האמריקאי מדינות לצמצם את הקשרים העסקיים עם איראן, בסיכון להיסחף מהמערכת הפיננסית המבוססת על הדולר. עם זאת, לא ברור כיצד השפיעה ההשלכה של הסגר הימי שהוטל על איראן על מנגנון הסחר, שכן מאז חודש יולי לא הצליחה שום מכלית נפט איראנית לחצות את מצר הורמוז בדרכה לסין.

לצד שיתוף הפעולה הכלכלי הענף, סין ממשיכה להימנע ממכירת מערכות נשק מתקדמות לאיראן, כמו מטוסי קרב מהדור החדש או טילים ארוכי טווח. הסירוב הזה נובע מחשש ברור מתגובה אמריקאית: בבייג'ינג יודעים שעסקת נשק כזו תיתפס בוושינגטון כקפיצת מדרגה מסוכנת ביכולות הצבאיות של טהרן, ותוביל לסנקציות נוספות שיפגעו בחברות סיניות התלויות בשווקי הייצוא האמריקאיים והאירופיים.

בשל הסירוב הסיני, נאלצת איראן להישען בעיקר על רוסיה לשדרוג חיל האוויר שלה, כולל ניסיונות לרכוש מטוסי קרב מסוג סוחוי-35. אלא שגם עסקאות אלה מתאפיינות בעיכובים בירוקרטיים כבדים, מה שמעמיק עוד יותר את התלות האיראנית במוסקבה ומשאיר את חיל האוויר האיראני עם ציוד מיושן שחלקו שרד עוד מלפני המהפכה האיסלאמית ב-1979.

בינתיים, לא ברור אם וכיצד תגיב וושינגטון לחשיפת מנגנון הסחר החליפין. משרד האוצר האמריקאי הבהיר בעבר כי הוא פועל עם שותפים כלכליים, כולל האיחוד האירופי, "לשלול מאיראן את האמצעים החומריים להמשך התוכנית הגרעינית שלה", אך לא התייחס באופן ישיר להסדר שנחשף.