שגרירות ישראל בבנגקוק נסגרה היום (חמישי) בשעת חירום, בעוד עשרות מפגינים תאילנדים התקבצו מול השער והניפו שלטים קיצוניים. "יהודים החוצה", נכתב על אחד השלטים. "החרימו את ישראל", נכתב על אחר, לצד דגל ישראל מחוק. ההפגנה, שהתקיימה במסגרת קמפיין לאומני חדש בשם "להחזיר לנו את תאילנד", חשפה טון עוין שהולך ומחריף כלפי ישראלים במדינה.
את המחאה הוביל סונדהי לימטונגקול, מהדמויות הבולטות בתנועת "החולצות הצהובות" הלאומנית התאילנדית. לימטונגקול הגיע עם כמאתיים תומכים ונשא מכתב פתוח שביקש להגיש אישית לשגרירת ישראל, ד"ר אלונה פישר-קם. אנשי השגרירות מסרו לו כי איש מהצוות לא נמצא במקום היום, והציעו לו להיפגש עם השגרירה במועד אחר ובאופן פרטי. לימטונגקול דחה את ההצעה על הסף. "לא מדובר בעניין אישי", אמר. "אני מדבר בשם הציבור התאילנדי".
במכתב שהקריא לימטונגקול, באנגלית ובתאילנדית, נכללו ארבע דרישות מרכזיות: להדריך ישראלים לכבד את החוק והתרבות המקומיים, לא להגן על ישראלים שעברו עבירות, לשתף פעולה עם הרשויות בבדיקת רכישות קרקע ופעילות בתי חב"ד, ולהעביר לממשלת ישראל דרישה להפסיק את הפגיעה באזרחים ברצועת עזה. "הידידות שלנו אינה רישיון לאיש להתנהג בבריונות", נכתב במכתב. "סבלנותנו הגיעה לקצה".
מעבר לדרישות הרשמיות, המכתב כלל גם טענות חריפות ובלתי מבוססות. לימטונגקול טען כי ההתבססות של ישראלים בתאילנד היא חלק מ"אסטרטגיה ארוכת טווח" להשתלטות על אזורים במדינה, והצביע במיוחד על העיר פאי שבצפון. לדבריו, חלק מהישראלים המגיעים לשם הם חיילי מילואים שהוא הגדיר כ"לוחמים במסווה של תיירים", ואף טען, בלי להציג כל ראיה, כי רבים מהם הם אנשי המוסד הפזורים ברחבי המדינה.
גם בתי חב"ד עמדו במרכז הביקורת. לימטונגקול טען כי המרכזים היהודיים משמשים בפועל לגיוס כספים ולהפעלת השפעה פוליטית, וקשר את הטענה לרכישות קרקע במחוז צ'אצ'ואנגסאו לצורך בית קברות ומוסדות דת. הוא דרש מהרשויות התאילנדיות לבדוק את הבעלות על הקרקעות ואת פעילות הגופים הקשורים לחב"ד. המכתב אף הרחיק לכת וקשר את הנוכחות הישראלית למאבק הגיאופוליטי בין ארצות הברית לסין, בטענה שישראל וארצות הברית מבקשות להפוך את תאילנד לנקודת אחיזה אסטרטגית מול סין.
לצד ההפגנה בבנגקוק, גם באי פוקט גברה המחאה. תושבים במקום, בהנהגת קבוצה בשם "הגנה על אדמת פוקט", הגישו לרשויות המקומיות עצומה שדורשת לבטל את אירועי ראש השנה היהודי שתוכננו על ידי הקהילה היהודית באי, במרכז חב"ד ובמלון באזור פאטונג. המחאה בפוקט התקיימה יומיים בלבד לאחר פגישה בין שר החוץ וסגן ראש ממשלת תאילנד, סיהסאק פואנגקטקאו, לשגרירת ישראל פישר-קם, שבה הועבר מסר תקיף: תאילנד מצפה מאזרחים ישראלים לכבד את חוקי המדינה ואת אורח החיים המקומי, אחרת יגורשו.
מול הביקורת הגוברת, סגן שגריר ישראל בתאילנד, רמי טפליצקי, בחר בצעד חריג ופרסם סרטון שבו פנה לציבור התאילנדי בשפתו. בשגרירות ציינו מראש שייתכנו טעויות בהגייה, אך הדגישו שטפליצקי היה נחוש להעביר את המסר בעצמו, בשפה המקומית. "השגרירות מחויבת באופן מלא לטפל ברצינות בסוגיית הדיווחים הנוגעים לתיירים ישראלים בתאילנד", נמסר מהנציגות. עוד נמסר כי השגרירות פרסמה קוד התנהגות המיועד לישראלים המבקרים במדינה, הכולל הנחיות מפורשות לכבד את התרבות המקומית ואת החוק.
מנגד, לא כל הגורמים בתאילנד תמכו בטון הקיצוני. סגן ראש ממשלת תאילנד, פיפאט רצ'קיטפראקאן, אמר בבוקר ההפגנה כי לישראלים יש זכות מלאה להגיע, להתכנס ולקיים פעילויות במדינה, כל עוד הם אינם מפרים את החוק התאילנדי. גורמים מקומיים העריכו כי לימטונגקול "רוכב על הגל" האנטי-ישראלי כדי להשתלח בממשלה הנוכחית, ותיארו את הקמפיין שלו כמניפולציה פוליטית יותר מאשר מחאה אמיתית.
במקביל להפגנה, מתרחבת בתאילנד חקירה נגד איש העסקים הישראלי מימון דוד מרסיאנו. לפי פרסומים מקומיים, המחלקה לחקירות מיוחדות בתאילנד נערכת לזמן את מרסיאנו ושותפיו בחשד שהשתמשו באנשי קש תאילנדים כדי להחזיק ולהפעיל נכסים ועסקים בהיקף של עשרות מיליארדי באט, בניגוד לחוק. החקירה שהחלה בפטאיה ובצ'ונבורי מתרחבת כעת גם לבנגקוק, לפוקט, לפאי, לקוסמוי ולקופנגן.
בשלב זה לא ידוע אם השגרירות תיפגש עם מארגני המחאה בהמשך, ולא נמסר על תגובה רשמית של ממשלת ישראל לדרישות שהועלו במכתב הפתוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה