בית המשפט המחוזי בירושלים גזר ארבע שנות מאסר בפועל על דוד מלול, לוחם מג"ב שהורשע בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וסחר בנשק. מלול הודה כי קיבל כ-25 אלף שקלים תמורת העברת פלסטינים ללא בידוק במחסום ראס בידו שבאזור ירושלים, וכן מכר לפלסטיני שני רימוני הלם משטרתיים.
לפי כתב האישום שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים, מלול שירת בין אוגוסט לנובמבר 2025 בשירות חובה במג"ב, בפלוגה שאיישה בין היתר את מחסום ראס בידו, הממוקם בין הכפרים בידו ובית איכסא. במהלך שירותו יצר קשר עם גורמים פלסטינים וסיכם עמם כי יאפשר לתושבי האזור, שלא החזיקו בהיתר, לעבור במחסום ללא בדיקה, תמורת תשלום.
השופט ירון מינטקביץ, שגזר את דינו של מלול, הסביר בפסק הדין את הרגישות הביטחונית של המחסום. "בכפר בידו ישנה פעילות משמעותית של ארגון החמאס ויצאו ממנו מפגעים רבים, ואילו בית איכסא הוא כפר אשר ניתן לעבור ממנו בנקל אל שטחי ישראל", כתב השופט. לדבריו, בשל כך חלות במחסום הנחיות בידוק מחמירות על מעבר אנשים וכלי רכב.
בית המשפט קבע כי מלול פעל "תוך מודעות מלאה לסיכון הביטחוני למדינת ישראל ולתושביה, ותוך זלזול ואדישות לסיכון אותו גרם במעשיו". הקביעה החמורה ביותר בגזר הדין נגעה לכך שמלול לא הפסיק את מעשיו גם לאחר פיגוע ירי רצחני שהתרחש בצומת רמות בירושלים בספטמבר 2025, וזאת חרף חשש כי הוא עצמו איפשר את העברת המחבלים שביצעו את הפיגוע דרך המחסום שבו שירת.
מינטקביץ הדגיש כי גם אם הסיכון הביטחוני שיצר מלול לא התממש בפועל, הדבר לא נבע מזהירותו של הנאשם. "גם אם אקבל שלמרבה המזל הסיכון הבטחוני שיצר הנאשם לא התממש, הדבר לא היה משום שהנאשם ניסה לצמצם את הסיכון, אלא רק בשל יד המזל", כתב השופט, והוסיף כי אדישותו של מלול בולטת עוד יותר לנוכח המשך מעשיו אחרי הפיגוע.
מעבר להעברת השב"חים, מלול גם קישר בין מסיעי שב"חים לשוטרים נוספים בפלוגה, ושלושה מהם אפשרו בעצמם כניסה ללא בדיקה. בנוסף, מלול הודה כי גנב שני רימוני הלם משטרתיים ומכר אותם למסיע שב"חים בסכום של 1,300 שקלים.
המדינה, שיוצגה בהליך על ידי עורכת הדין רותם דוד, ביקשה לגזור על מלול שבע שנות מאסר. הסנגוריה, בייצוג עורך הדין נדב גדליהו, ביקשה להסתפק ב-20 חודשי מאסר בלבד. מלול טען בהגנתו כי ביצע את העבירות בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, וכי העביר את כספי השוחד שקיבל אליה.
השופט קבע מתחם עונש של שלוש עד שש שנות מאסר בגין עבירות העברת השב"חים, ומתחם של 20 עד 36 חודשי מאסר בגין עבירת הנשק, תוך חפיפה חלקית בין העונשים. שירות המבחן, שבחן את מלול לפני גזר הדין, העריך כי קיים סיכון משמעותי לכך שישוב לעבור על החוק, והמליץ באופן נדיר יחסית על מאסר בפועל, בהתחשב בגילו הצעיר, בעברו הנקי ובהתנהגותו החיובית במעצר.
מינטקביץ ציין כי מרבית שיקולי הענישה פועלים לזכות הנאשם. "הנאשם הוא אדם צעיר, ללא כל מעורבות קודמת בפלילים, אשר קיבל אחריות למעשיו הן בחקירתו והן לפני, ואף הביא להפללתם של מעורבים אחרים", כתב השופט, שהוסיף כי דרכו של מלול לא הייתה קלה, והוא מתמודד עם קשיים כלכליים ומשפחתיים. לאור כך, קבע השופט את עונשו של מלול בצד הנמוך של המתחמים שנקבעו, ונמנע מלהטיל עליו קנס בשל מצבו הכלכלי, אך הורה על חילוט של 2,000 שקלים מכספי השוחד שנתפסו ברשותו.
לצד מלול הורשעו בפרשה שלושה שוטרי מג"ב נוספים, שגזר דינם עדיין לא נקבע וימסר בהמשך.
בית המשפט הכריע כי מלול פעל תוך זלזול בסיכון הביטחוני שיצר, גם לאחר פיגוע קטלני, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה