ראש מערך הסייבר הלאומי, יוסי כראדי, כינס היום (חמישי) את בכירי תעשיית הסייבר הישראלית למפגש מיוחד לקראת ראש השנה, והזהיר מפני איום חדש שמשנה את כללי המשחק. "אנחנו מצויים בעיצומה של רעידת אדמה טכנולוגית, ולכן עולם ההגנה חייב להשתנות", אמר כראדי במפגש.
כראדי הודיע על שני צעדים מרכזיים: הקמת יחידת התערבות לאומית שתטפל באירועי סייבר רחבי היקף, ומעבדה לאומית רב-תחומית שתחבר בין ממשלה, תעשייה ואקדמיה בתחומי בינה מלאכותית, מחשוב ענן וקוונטום. היחידה החדשה תמנה עשרות מקצועני סייבר, בהם אנשי מילואים, מומחים ומתנדבים.
"מאז יוני 2025 ישראל מתמודדת עם מערכה מתמשכת במרחב הסייבר, ללא פגיעה בתשתיות הקריטיות של המדינה", אמר כראדי. "בסייבר אין הפסקות אש. גם ביום האחרון של מבצע שאגת הארי היקף המתקפות הוכפל. אף גוף לא יכול להגן לבדו על מדינת ישראל, ובאירוע לאומי נצטרך את התעשייה כולה לצדנו".
ראש החטיבה הטכנולוגית במערך, אברהם זרוק, הציג נתונים מדאיגים על קצב ההתקדמות של כלי הבינה המלאכותית התוקפניים. לדבריו, הזמן הנדרש מרגע החדירה הראשונית ועד להתפשטות מלאה ברשת התקצר לכ-27 שניות בלבד, ועמוד פישינג מותאם אישית ניתן כיום לייצר תוך כ-30 שניות. "כלי AI כבר מסוגלים לבצע באופן עצמאי 28 מתוך 32 שלבים שנבחנו בתהליך תקיפה מתקדם", אמר זרוק. כראדי סיכם: "התוקף כבר פועל בקצב מכונה. היתרון של ישראל חייב להיות במהירות, בסינרגיה וביכולת לחבר בזמן אמת בין המדינה לתעשייה".
ההתרעה של מערך הסייבר מקבלת משנה תוקף לאור כתב אישום שהוגש היום לבית משפט השלום בראשון לציון, נגד מיכאל בר, בן 43 מאשקלון. לפי כתב האישום, שהגישו עורכי הדין אלעד דיין וחווי לרנר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, בר ביצע במשך שנים מתקפות סייבר רחבות היקף נגד 26 חברות במשק הישראלי ונגד אנשים פרטיים, באמצעות תוכנות זדוניות שפיתח בעזרת כלי בינה מלאכותית.
בר, ששימש כמנהל אבטחת מידע בחברה המאגדת כמה חברות בתחום הבנייה ועיצוב הבית, ניצל את תפקידו ואת יכולותיו הטכנולוגיות כדי לפגוע במערכות ההגנה של המחשבים שתקף. הוא אסף מידע רגיש כמו קבצים, סיסמאות ופרטי גישה לחשבונות, השתלט מרחוק על מחשבי הקורבנות, הפעיל את מצלמותיהם ללא ידיעתם וצפה בזמן אמת בפעולותיהם. התוכנות הזדוניות המשיכו לפעול גם לאחר כיבוי המחשבים.
אחד ההיבטים החמורים ביותר בכתב האישום נוגע לתיעוד שביצע בר באמצעות מצלמות המחשבים. לפי הפרקליטות, הוא צילם תמונות אינטימיות של נשים שהועסקו בחברות שתקף, בעת ששהו בביתן או בבית מלון, וכן של בנותיהן הקטינות. את החומרים הרגישים הוא מיין וסידר בתיקיות נפרדות לפי זהות הנפגעות.
מעשיו התגלו רק באפריל 2026, לאחר שאחת החברות שהותקפו פתחה בחקירה בעקבות חשד למתקפת סייבר. במהלך הבדיקה התברר כי מדובר במתקפה רחבה בהרבה. נציגי מערך הסייבר הלאומי פנו אז לבר עצמו, מתוקף תפקידו כמנהל אבטחת המידע בחברה, ועדכנו אותו כי גם החברה שבה הוא עובד עלולה להיות אחד הקורבנות. בר הסתיר מהם את מעורבותו, המשיך לקיים איתם שיחות ואף פיתח תוכנה זדונית נוספת ומתוחכמת יותר, שהחדיר לחברות נוספות.
כתב האישום מייחס לבר עבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, פעולות אסורות בתוכנה, החדרת נגיף למחשב, פגיעה בפרטיות וגניבה. הפרקליטות מבקשת לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים, בטענה כי מדובר באדם בעל כישורים טכנולוגיים מתקדמים שעלול להוות סיכון אם ישוחרר. החקירה בתיק התנהלה בידי יחידת הסייבר הארצית בלהב 433.
מערך הסייבר הלאומי צפוי להמשיך ולפרסם בחודשים הקרובים פרטים נוספים על היחידה החדשה ועל המעבדה הלאומית, במקביל להליך המשפטי נגד בר שיתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון.
תעשיית הסייבר בישראל נדרשת להיערך במקביל לאיום הגובר של תקיפות מבוססות בינה מלאכותית ולפרשה שחשפה עד כמה קל היה לנצל תפקיד רשמי לביצוע פשעי סייבר חמורים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה