הסרט הישראלי "נז"א" שבר שיא תשואות בוונציה

הסרט התיעודי "נז"א" של הבמאים הישראלים יובל אברהם ורחל שור הוקרן היום (חמישי) בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה, וזכה למחיאות כפיים שנמשכו כ-25 דקות, השיא בהיסטוריה של הפסטיבל. באולם הונפו דגלי פלסטין, ושני הבמאים התרגשו עד דמעות מול הקהל שקם על רגליו.

הסרט, ששמו הוא ראשי התיבות של המונח הצבאי "נזק אגבי", מבוסס על עדויותיהם של 24 חיילים וקצינים, רובם מיחידת 8200, שהיו מעורבים בתכנון ובהפעלת מערכות שנועדו לבחור מטרות בעזה במהלך המלחמה. השם "נז"א" נבחר לא במקרה, כך לפי היוצרים, הוא גם מזכיר בצלילו את שמה של הרצועה.

זהותם של המרואיינים הוסתרה לחלוטין. הראיונות צולמו בשעות הלילה, בחשכה כמעט מוחלטת, על גגות בתל אביב, קולם של הדוברים שונה כדי למנוע זיהוי. לדברי הבמאים, מדובר באמצעי זהירות הכרחי לאור הסיכון הכרוך בחשיפת עדויות מסוג זה.

העדויות בסרט קשות. אחד המרואיינים מתאר שימוש בבינה מלאכותית לניתוח נתונים שנאספו מפריצה לאלפי טלפונים ניידים, במטרה לזהות מטרות לתקיפה. לפי הסרט, לעיתים די היה בביטוי כמו "אבא הגיע הביתה" שנקלט בטלפון של ילד כדי להוביל להפעלת תקיפה אווירית. "אנשי המודיעין היו מודאגים מהשימוש בבינה, אבל היו מוכנים לקחת סיכון", נאמר באחת העדויות. "זה שבינה מלאכותית תחליט מי יחיה ומי ימות עדיף מאשר שיעשה זאת מישהו שחבר שלו נהרג לפני שבוע על ידי חמאס".

מרואיינים נוספים מתארים תחושות שהשתנו לאורך המלחמה. בתחילה, לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, שרר לדבריהם רצון "לשטח ולהוריד את עזה". אך ככל שהתקדמה הלחימה, התעוררו אצל חלקם רגשות אשמה קשים. "זה היה הרג מכוון. התכוונו להרוג ילדים", אומר אחד המרואיינים בסרט. "זה רצח עם ממש. לקחתי חלק ברצח עם. טבחנו באמצעות צלפים באוכלוסייה בתור לאוכל".

בסרט מתוארת גם הריגת אזרחים באזורים שהוגדרו על ידי ישראל כאזורים אסורים לכניסה, בהם ליד מרכזי חלוקת סיוע, מבלי שהתושבים קיבלו מידע על גבולות האזורים. "הם צריכים ללמוד בדם", אמר אחד הקצינים בעדותו. באו"ם נמסר בעבר כי יותר מ-400 פלסטינים נהרגו בעת ניסיון לקבל סיוע הומניטרי, וישראל הודתה כי אזרחים נפגעו במרכזי החלוקה ומסרה שתיקנה את כללי הפתיחה באש.

חלק מהמרואיינים משווים בעדותם את מה שראו לתהליכים היסטוריים של דה-הומניזציה ולשיעורי השואה. יובל אברהם התייחס לכך ואמר כי ההשוואות הגיעו מהחיילים עצמם: "במצב שבו זיכרון השואה משמש לעתים קרובות כאמצעי להצדיק את פעולות ישראל בעזה, חשוב מאוד להסיק ממנו מסקנה אוניברסלית יותר". רחל שור הוסיפה כי חלק גדול מהחברה הישראלית טוען בגלוי שאין אנשים חפים מפשע בעזה.

היוצרים הדגישו כי הסרט אינו עוסק במקרים חריגים או בחיילים שסטו מהוראות, אלא במערכת שלמה. "זה סרט על מערכת. הוא לא עוסק בפשעי מלחמה נקודתיים, אלא בפקודות, בדפוסי הפעולה, במדיניות הצבאית ולא בחריגות ממנה", מסרו אברהם ושור. "המסקנה שאנחנו הסקנו מהעדויות הרבות ברורה: ההרג ההמוני של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית בעזה היה מעשה מערכתי מכוון, מחושב וידוע מראש".

הסרט, שהופק בשיתוף העיתון הבריטי "הגרדיאן" ובהפקתו של הבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר, זוכה האוסקר על "אזור העניין", מבוסס על תחקירים שפורסמו בין 2023 ל-2025 באתר החדשות "שיחה מקומית", במגזין "972+" וב"הגרדיאן". אברהם ושור זכו בעבר באוסקר על סרטם "אין ארץ אחרת", שעסק בהריסת בתים פלסטיניים בגדה המערבית. מנהל הפסטיבל, אלברטו ברברה, תיאר את "נז"א" כ"פורץ דרך" ואמר כי לקח שלוש שנים לשכנע את אנשי המודיעין והצבא לשתף פעולה. תגובת דובר צה"ל לטענות המופיעות בסרט טרם התקבלה.

"נז"א" הוא היחיד מבין 21 הסרטים המתמודדים על פרס אריה הזהב השנה שהוא תיעודי, וזוכה הפרס יוכרז ביום שבת בטקס הסיום של הפסטיבל.