וינטר עובר את אחוז החסימה ומטלטל את מפת המנדטים

מאחורי החזית המאוחדת שמציג גוש השינוי מסתתר קרב עצבים שהולך ומתחמם. כלפי חוץ הכול נראה מתואם: קבוצת וואטסאפ משותפת לראשי המטות, הימנעות ממתקפות פומביות, אפילו חיוכים משותפים למצלמות. אבל מתחת לפני השטח מתנהל מאבק סמוי על מי בתוך הגוש יוכל לדרוש בסוף את ראשות הממשלה.

בו זמנית, המערכת הפוליטית מקבלת שחקן חדש שמטלטל את מפת המנדטים. עופר וינטר, בראש מפלגת עמך ישראל, עובר לפי סקר מעריב שפורסם הבוקר את אחוז החסימה ומקבל 4 מנדטים. הכניסה שלו דוחקת שתי רשימות אחרות אל מתחת לקו: את מפלגת המילואמניקים בראשות יועז הנדל ואת המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה.

השינוי הזה הוא לא פרט טכני. בסקר שנערך לפני שבוע, לפני סגירת הרשימות, עמך ישראל לא עברה את אחוז החסימה, וארבעת המנדטים של המילואמניקים והכלכלית הביאו את גוש האופוזיציה לרוב של 61 מנדטים. בסקר הנוכחי התהפכו התפקידים. עמך ישראל בפנים מעלה את גוש הקואליציה ל-50 מנדטים, מול 58 מנדטים לגוש האופוזיציה הציונית והמפלגות הערביות עם 12 מנדטים נוספים.

המפלגה עם מספר המושבים הגדול ביותר נותרת ישר בראשות גדי איזנקוט, יציבה על 25 מנדטים. אחריה מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו יורדת מנדט ל-19. מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט עולה למנדט ל-14. הדמוקרטים בראשות יאיר גולן נשארים עם 10, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן עם 9, ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר עם 8.

איזנקוט שומר גם השבוע על פער דו ספרתי מול נתניהו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה: 50 אחוז רואים בו מתאים, לעומת 38 אחוז שבחרו בנתניהו. גם בנט מוביל על נתניהו, 45 אחוז מול 40 אחוז. רק מול ליברמן נתניהו שומר על יתרון קל, 41 אחוז מול 38.

אבל המספרים הם רק חצי מהתמונה. בתוך גוש השינוי, ארבע המפלגות שאמורות להפיל את נתניהו מנהלות קרב פנימי שאף אחד מהן לא מדבר עליו בפומבי. אביגדור ליברמן ויאיר גולן אמנם נפגשו, אבל ליברמן נשאר חשדן ולפי הדיווחים הבהיר לגולן שלא יעשה לו "פיגועים" שיקשו עליו מול הבייס הימני שלו. ליברמן, כך נראה, לא מתלהב במיוחד מהשותפות שנכפתה עליו ועדיין נמנע ככל האפשר מתמונות משותפות עם גולן.

הסיפור הכבד יותר נמצא בין יאיר לפיד לגדי איזנקוט. גם שם, כלפי חוץ, שולט איפוק וכבוד הדדי. אבל מאחורי הקלעים השניים סוחבים משקעים מ-2022, כאשר איזנקוט ניהל משא ומתן רציני להצטרף ליש עתיד, דובר על המקום השני ברשימה, השניים אף לחצו ידיים, וברגע האחרון איזנקוט בחר ללכת עם בני גנץ. איזנקוט הסביר אז שההצעה של לפיד הייתה נדיבה יותר, אבל שהעריך שלגנץ סיכוי טוב יותר להקים ממשלה.

בשבוע האחרון צץ גל דיווחים ופרשנויות שקוראות ללפיד לפרוש מהפוליטיקה. בתוך יש עתיד יש מי שחושד שמדובר במהלך מתוזמן, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון איזנקוט וסביבתו. זה כבר לא רק סיפור על אגו ומשקעי עבר, אלא קרב פוליטי ממשי על עתיד המחנה.

מעבר לקרב האגו, יש קרב מספרים. חלק ניכר ממצביעי יש עתיד לשעבר, לפי בדיקות שונות עד 40 אחוז מהם, עברו כעת לתמוך באיזנקוט. לפיד לא מוכן לוותר עליהם ורואה בהם קולות שצריך להחזיר הביתה. איזנקוט מנגד ינסה למשוך מצביעים גם מבנט וגם מלפיד, ואילו בנט ולפיד ינסו להשיב אותם.

ההבדל בין תרחישים שונים הוא דרמטי. אם איזנקוט יגיע ל-24 מנדטים ובנט ולפיד יישארו עם 15 כל אחד, איזנקוט הופך כמעט לבעל הבית הבלעדי. אבל אם איזנקוט יעצור על 20 ובנט ולפיד יתקרבו אליו עם 18, כל התמונה משתנה. פתאום ניתן לדבר על רוטציה, ובנט וליברמן יכולים לטעון שיחד הם מחזיקים יותר מנדטים ולכן ראוי שהם יובילו את הממשלה, בעוד איזנקוט יקבל את תיק הביטחון.

עד כמה שהמערכת הפוליטית תעסוק בשבועות הקרובים בהעברת מצביעים מגוש לגוש, בתוך גוש השינוי עצמו מתנהל קרב נוסף על כל מנדט בין המפלגות. כל מנדט שעובר מלפיד לאיזנקוט, מאיזנקוט לבנט או מבנט ללפיד לא משנה את גודל הגוש הכולל, אך הוא יכול לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות בתוכו. את התשובה מי בדיוק ינצח בתוך הגוש שינצח נדע רק ב-28 באוקטובר, מועד הבחירות.

הקרב הפנימי בגוש השינוי צפוי להתחדד ככל שיתקרב מועד הבחירות, כאשר כל מפלגה תנסה למשוך קולות מבנות בריתה בלי לשבור את החזית המשותפת כלפי חוץ.