צה"ל דוחה את טענות הסרט "נז"א" על תקיפה בעזה

צה"ל יצא בתגובה חריפה נגד הסרט "נז"א" של הבמאים יובל אברהם ורחל שור, לאחר שבקטע קידום שפורסם ברשתות נשמעת דמות המוצגת כחייל ביחידה 8200 טוענת כי ניתן אישור לתקיפה ברצועת עזה שבה היקף הנזק הצפוי לאזרחים בלתי מעורבים עמד על 500 הרוגים. הסרט הוקרן בפסטיבל ונציה ועורר סערה בינלאומית.

"זה שקר מוחלט", נמסר בתגובת דובר צה"ל. "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה צפויים להיהרג 500 אזרחים או מספר קרוב לכך. גם לא הועלתה טענה אמינה במהלך המלחמה שרמזה כי צה"ל גרם למספר קורבנות קרוב לכך".

הדובר הוסיף התקפה ישירה על יוצרי הסרט: "יוצרי הסרט לא יכלו לאמת את הטענה הזו, אין ראיות תומכות אמיתיות, והם פרסמו אותה בכל זאת. תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה, ועם זאת זו הטענה שאיתה בחרו יוצרי הסרט לקדם את סרטם. שפטו את השאר בהתאם".

בתגובה הרשמית והמפורטת שפרסם הצבא, המוקד המרכזי הוא האנונימיות של המרואיינים המוצגים בסרט. "לפי הפרסומים, הסרט מסתמך על עדויות אנונימיות של אנשים שלא ניתן לאמת את זהותם, לרבות האם שירתו בצה"ל, באיזה תפקיד, והאם היו מעורבים בנושאים שלגביהם מועלות הטענות", נמסר.

צה"ל טוען כי חלק מהאמירות בסרט עוסקות בסוגיות שלמרואיינים לא הייתה אמורה להיות נגישות אליהן. לפי התגובה, מדובר ב"טענות הנוגעות לאסטרטגיה לאומית וצבאית, שנמצאות בבירור מעבר לידע של חיילים בדרגים זוטרים". הצבא מוסיף כי בסרט מתוארים מצבים שבהם חיילים מאגף המודיעין, שלכאורה רואיינו עבורו, לא היו אמורים להיות מעורבים בהם מעצם תפקידם.

הצבא מצביע גם על שימוש שגוי במונחים משפטיים מצד מרואיינים שאינם אנשי מקצוע בתחום המשפט. בין הדוגמאות שהובאו: הטענה שלפיה פגיעה בלתי מכוונת שנגרמה כתוצאה מתקיפות חוקיות בוצעה במכוון או הייתה חלק מ"רצח עם", טענה שלדברי צה"ל נעשית ללא הבנת המשמעות המשפטית של המונח.

נקודה נוספת שעליה מתעכב צה"ל היא הטענות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בבחירת יעדים לתקיפה. בתגובה נמסר באופן חד משמעי: "החלטות בנוגע לבחירה ולאישור של תקיפות בצה"ל מתקבלות על ידי גורמים אנושיים בלבד, בהתאם להנחיות צה"ל, ולא על ידי בינה מלאכותית".

צה"ל הבהיר כי פעילותו ברצועת עזה נועדה להגן על אזרחי ישראל, ומכוונת נגד ארגוני טרור ובראשם חמאס, בהתאם לדין הבינלאומי ולדיני הלחימה. הצבא טען כי לצד תקיפת מטרות צבאיות נעשים מאמצים חסרי תקדים לצמצום הפגיעה באזרחים, בעוד האחריות לפעילות מתוך המרחב האזרחי מוטלת על חמאס, שלפי הצבא פועל באופן שיטתי מתוך אוכלוסייה אזרחית ומטמיע בתוכה פעילים ותשתיות.

בנוגע לאפשרות של עבירות מצד חיילים, צה"ל ציין כי חשדות קונקרטיים נבדקים באמצעות מנגנוני האכיפה העצמאיים של הצבא, וכי חייל שנחשף להפרת חוק מחויב על פי הפקודות לדווח עליה. הצבא הדגיש כי חובה זו חלה גם על מי שהתראיינו לסרט, ובכך למעשה הבהיר כי אם אכן יש בידי המרואיינים מידע ממשי על הפרות חוק, עומדים לרשותם מנגנונים רשמיים להביא את הטענות לבדיקה, במקום להציגן בסרט קולנוע.

הסרט, שכבר עורר גל תגובות ברשתות החברתיות, צפוי להמשיך ולהדהד בשיח הציבורי בישראל ובעולם. צה"ל טרם הודיע על צעדים משפטיים נגד יוצרי הסרט, אך התגובה המפורטת שפרסם מלמדת על החשש מההשפעה הציבורית של הטענות המוצגות בו.