החות'ים השתלטו על מצר באב אל-מנדב בתימן

המורדים החות'ים בתימן השלימו השתלטות על מצר באב אל-מנדב, אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, לאחר שכוחות הממשלה התימנית נסוגו מהאי האסטרטגי פרים השוכן במרכז הכניסה למצר. בדקות האחרונות דווח כי החות'ים כבשו גם את איזור כהבוב שבמחוז לחג, המשקיף ישירות על המצר מיתרון גובה. מדובר בהתפתחות שמעוררת דאגה כבדה בישראל ובמדינות נוספות באזור.

ההשתלטות התאפשרה לאחר מבצע צבאי שנמשך כחודש לאורך החוף המערבי של תימן, ולפי הדיווחים גבה חיי יותר מ-1,500 חיילים וגרם לממשלת תימן להודות בתבוסה. עם נפילת האי פרים, המכונה גם מאיון, קיבלו החות'ים בפועל את המפתח לשליטה בנתיב שדרכו עוברת תנועה ימית עולמית עצומה.

מפקד חיל הים הישראלי, האלוף אייל הראל, הורה לדרוך את כל המערכת ולעבות את הכוחות בזירה הימית כדי למנוע הפתעות. בירושלים מגדירים את המהלך כהתפתחות מדאיגה, אך בשלב זה ישראל לא צפויה להתערב צבאית, אלא אם תותקף ישירות. גורמים ביטחוניים ציינו כי מדובר באיום אסטרטגי משמעותי, שכן כ-98 אחוזים מהייבוא לישראל מגיע דרך הים.

הגורם המרכזי לדאגה הוא הגיאוגרפיה של האזור. בעוד רוחב הים סמוך לעיר הנמל חודיידה נע בין 160 ל-260 קילומטרים, במצר עצמו הרוחב מצטמצם לכ-18 קילומטרים בלבד, פחות משליש מרוחבו של מצר הורמוז שבו פועלת איראן. ברוחב כזה ניתן לראות כלי שיט בעין בלתי מזוינת, והחות'ים יכולים לתקוף אותם באמצעות טילים פשוטים מסוג קורנט או סירות תופת, ללא צורך במערכות מכ"ם מתקדמות.

בישראל מותחים ביקורת חריפה על מה שמוגדר כקריסת הרתעה אזורית. גורמים ביטחוניים תוהים כיצד השיגו החות'ים שליטה כמעט ללא התנגדות, ומצביעים על מחדל של סעודיה ושל הממשלה בתימן. במקביל, נשיא ארצות הברית טראמפ נמנע מהתערבות ישירה. לפי הדיווחים, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן התקשר בשבוע שעבר פעמיים לטראמפ וביקש ממנו לתקוף את החות'ים, אך טראמפ דחה את הבקשה והצהיר בפומבי כי "החות'ים לא רוצים להילחם בנו".

קצין פנטגון בדימוס, מורגן מרפי, הזהיר כי החות'ים אמנם השיגו את מה שהוא כינה "הפקק בבקבוק של הים האדום", אך למעשה נכנסו למה שמכונה בצי האמריקני "קופסת הרג". לדבריו, האי פרים הוא סלע געשי חשוף וללא צמחייה, שעליו מיקמו החות'ים את כוחותיהם במרחק כעשרים מייל בלבד מקמפ למונייה בג'יבוטי, אחת המתקנות הצבאיות הגדולות של ארצות הברית ביבשת אפריקה. לפי הערכות מודיעיניות, באי פרים קיים מסלול המראה באורך כ-1.85 קילומטר ושלושה מוסכי מטוסים, שנבנו ככל הנראה על ידי איחוד האמירויות הערביות.

לצד האיום הישראלי, גם מצרים חוששת מהשלכות כלכליות כבדות. פרופסור אחמד אוסאל הזהיר כי אם הים האדום ייחסם מצד תימן, גם תעלת סואץ תהיה למעשה סגורה, ומצרים עלולה לאבד הכנסות שנתיות של 7 עד 8 מיליארד דולר. לדבריו, מצרים כבר איבדה כ-10 מיליארד דולר כתוצאה מהפגיעה הקודמת בתנועת האוניות בתעלה. עם זאת, הוא מעריך שהחות'ים לא ימהרו לפגוע באופן רחב בתנועת הספנות בשלב זה, ויעדיפו להימנע מהסלמה שתביא מיד להתערבות בינלאומית רחבה.

גם סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות הביעו דאגה מהחמרת המצב הביטחוני באזור, כאשר מדינות המפרץ עוקבות בדריכות אחר התבססות החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, במצר. במערכת הביטחון בישראל מעריכים כי מדובר בחלק משינוי עומק רחב יותר, המושפע מהשליטה האיראנית במצר הורמוז ומהתעצמות שלוחיה באזור, ובראשן גם ארגון חיזבאללה, המנסות להרחיב את שליטתן על נתיבים ימיים מרכזיים.

בצה"ל מעריכים כי האירועים בים האדום מהווים איום שעלול להגיע עד לים התיכון, וכי חיל הים הישראלי יידרש להתעצם ולגדול בשנים הקרובות כדי להתמודד עם האתגר. בינתיים, הדרג המדיני בארצות הברית מסתפק בסיוע מודיעיני ואינו שוקל מעורבות צבאית ישירה בשלב זה, כאשר גורמים אמריקנים מציינים כי הנשיא טראמפ לא הראה חוסר נכונות להפעיל כוח אם המצב יחריף.