שיעור האקדמאים מבין דורשי העבודה בישראל זינק ב-46% בתוך ארבע שנים בלבד. כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש אוגוסט שפרסם שירות התעסוקה. באוגוסט 2022 עמד שיעור האקדמאים המובטלים על 14% מכלל דורשי העבודה. כיום, באוגוסט 2026, הוא כבר עומד על 20.5%.
מדובר במגמה עקבית שלא נעצרת. שיעור האקדמאים המובטלים עמד על 18.6% במאי השנה, טיפס ל-19.7% ביוני, המשיך ל-20.3% ביולי והגיע ל-20.5% באוגוסט. המספרים מציגים עלייה חודשית קבועה, ללא סימני האטה.
אחד הגורמים המרכזיים למגמה הוא העלייה באבטלה בענף ההייטק. מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה מ-8,350 ביוני ל-8,900 באוגוסט, עלייה של 6.4%. בשירות התעסוקה מציינים כי מדובר בעיקר בהשפעת גלי הפיטורים שפקדו את ענף ההייטק בשנה האחרונה.
התופעה מוגדרת בשירות התעסוקה כ"החלשת החזקים", כלומר תהליך שבו קבוצות אוכלוסייה שנחשבו חסינות יחסית מפני אבטלה נכנסות בהדרגה לשוק דורשי העבודה. ניתוח לפי אשכולות חברתיים-כלכליים מחזק את התמונה: שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים, 8 עד 10, עלה מ-16.8% באוגוסט 2023 ל-20.6% באוגוסט השנה. במקביל, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים, 1 עד 3, ירד מ-41.2% ל-37% באותה תקופה.
עם זאת, המספרים הכוללים דווקא מספרים סיפור אחר, חיובי יותר. מספר הרשומים בלשכות התעסוקה באוגוסט עמד על כ-172.5 אלף, ירידה קלה של כאלף איש לעומת יולי. שוק העבודה, כך עולה מהדוח, ממשיך להתייצב ולהתקרב למאפיינים שהיו קיימים טרם מלחמת חרבות ברזל.
גם בצד הביקוש לעובדים ניכרת התאוששות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות ביולי עמד על כ-152.4 אלף, עלייה של כ-2,600 משרות לעומת החודש הקודם. לאחר ניכוי עונתיות, מספר המשרות עמד על כ-148 אלף. יחס ההיצע לביקוש עמד ביולי על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, יחס כמעט זהה למצב ששרר לפני המלחמה.
הביקוש למשרות מתרכז בעיקר בענפי הבינוי, התעשייה, המכירות והשירותים, ענפים שספגו פגיעה קשה בזמן המלחמה ומציגים כעת מגמת התאוששות. אלא שמדובר בביקוש שלא בהכרח תואם את מקצועות מבקשי העבודה, שכאמור שיעור האקדמאים ביניהם רק הולך וגדל.
חלק מהעלייה החודשית מוסבר בתופעה עונתית מוכרת: פיטורי הקיץ. עובדים במערכת החינוך, בעיקר מורות, מפוטרים לתקופת החופש הגדול ומוחזרים לעבודה בסתיו, מהלך שנועד לחסוך בתשלומי שכר. התופעה משפיעה במיוחד על היישובים החרדיים. העליות הגבוהות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בבני ברק, 13.8%, במודיעין עילית, 9%, באלעד, 8.8%, ובביתר עילית, 6.8%. מנגד, ירידות נרשמו בנצרת, 7.6%-, בשפרעם, 7.5%-, בכרמיאל, 6.6%-, בבת ים, 4%-, ובעכו, 3.6%-.
בפילוח המגדרי, מספר הנשים דורשות העבודה עלה מ-96.2 אלף ביולי ל-97.9 אלף באוגוסט, ושיעורן מכלל דורשי העבודה עלה מ-56.8% ל-58.5%. נתון זה צפוי לרדת בחזרה לרמה של כ-54% באוקטובר, לאחר שמפוטרות הקיץ יוחזרו למקומות עבודתן. במקביל, מספר תובעי הבטחת ההכנסה, קצבה שמאפיינת אבטלה ממושכת, המשיך לרדת ועמד על כ-33.8 אלף באוגוסט לעומת כ-35.5 אלף ביולי.
מנכ"לית שירות התעסוקה, ענבל משש, התייחסה לנתונים ואמרה כי "שוק העבודה הדוק וממשיך להפגין עמידות, אך במקביל אנו עדים לשינויים עמוקים בצרכים של דורשי העבודה ובאופי עולם התעסוקה. העלייה בשיעור האקדמאים ובעלי המקצועות האקדמיים בקרב דורשי העבודה היא חלק ממציאות חדשה, המחייבת אותנו להיערך כבר היום לעולם העבודה של המחר". משש הוסיפה כי "תפקידנו הוא לחבר בין אנשים להזדמנויות, ולוודא שההון האנושי הישראלי יוכל להמשיך לצמוח, להתפתח ולהוביל את המשק קדימה".
בשירות התעסוקה מדגישים כי תמונה מלאה ונקייה מהשפעות עונת הקיץ תתקבל רק לאחר עונת החגים, כשמפוטרי הקיץ יחזרו למקומות עבודתם והנתונים יתייצבו. עד אז, המגמה המדאיגה של עלייה מתמשכת בשיעור האקדמאים המובטלים צפויה להמשיך ולהיבחן מדי חודש, לצד סימני ההתאוששות הכלליים שמציג שוק העבודה הישראלי.
הכתבה מבוססת על דוח דופק שוק העבודה לחודש אוגוסט שפרסם שירות התעסוקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה