המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מציגה הצעת רפורמה מרחיקת לכת בפנסיית החובה בישראל: לבטל, כברירת מחדל, את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40. לפי ההצעה, המעסיק ימשיך להפריש כרגיל, אך חלקו של העובד לא ינוכה משכרו עד שיגיע לגיל 40. מאותו גיל תחול עליו מלוא חובת ההפרשה הנהוגה כיום.
המשמעות המיידית של המהלך, אם יאושר, היא תוספת של כ-500 שקל נטו בחודש לכיסם של עובדים צעירים. מדובר בסכום משמעותי במיוחד עבור משקי בית שנמצאים בשיא ההוצאות שלהם, בין אם מדובר בגידול ילדים, רכישת דירה או תשלומי משכנתא.
ההצעה נכללת במחקר חדש שערכו יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופסור אבי שמחון ואברהם זופניק. המחקר בחן את התפתחות ההכנסה של עובד מייצג לאורך מחזור החיים, משנות העבודה הראשונות ועד קבלת הקצבה בגיל הפרישה, תוך פילוח לפי מגדר וחמישוני שכר. הניתוח מבוסס על נתוני סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, הכולל נתוני שכר של כ-8,000 משקי בית, לצד סימולציות אקטואריות של החיסכון הפנסיוני והקצבה הצפויה.
חשוב להדגיש: מדובר בברירת מחדל בלבד. עובד שירצה להמשיך ולהפקיד מכספו לפנסיה גם לפני גיל 40 יוכל לעשות זאת, ולא יהיה מחויב לוותר על החיסכון.
נקודת המוצא של החוקרים היא שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני, שנכנס לתוקף בשנת 2008, אינו מבחין בין שלבים שונים בחיי העובד ומחייב הפרשות בשיעורים קבועים לאורך כל התקופה. לטענתם, דווקא שנות העבודה הראשונות הן התקופה שבה משק הבית זקוק במיוחד להכנסה פנויה, בזמן שהשכר עדיין רחוק בדרך כלל משיאו. ההפרשה לפנסיה בשנים אלה, כך נטען במחקר, עלולה אף להקשות על צבירת הון עצמי לרכישת דירה.
נתוני המחקר מצביעים על רמת ביטחון גבוהה יחסית לאחר הפרישה, גם במצב הקיים. יחס התחלופה הממוצע נטו, היחס בין ההכנסה הפנסיונית לשכר ערב הפרישה, עומד היום על 1.09, ובקרב ארבעת חמישוני השכר התחתונים הוא אף גבוה יותר. מכאן מסיקים החוקרים כי יש מרחב להעביר חלק מהחיסכון משנות העבודה המוקדמות מבלי לפגוע באופן מהותי בביטחון הכלכלי בעת הפרישה.
עם זאת, לרפורמה יש מחיר ברור. לפי החישובים, הקצבה הממוצעת נטו, כולל קצבת אזרח ותיק, צפויה לרדת מכ-16,600 שקל בחודש לכ-14,800 שקל, ויחס התחלופה נטו יירד מ-1.09 ל-0.97. גם בקרב מקבלי שכר מינימום צפויה ירידה, מכ-10,200 שקל לכ-8,900 שקל בחודש. במועצה הלאומית לכלכלה מעריכים כי גם לאחר הירידה, ההכנסה בפרישה תישאר מספקת עבור רוב העובדים, בפרט בחמישוני השכר הנמוכים.
הצעה זו אינה מנותקת מדיון רחב יותר שמתנהל באוצר. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, ציין לאחרונה כי הישראלים חוסכים יותר מדי, בין היתר לפנסיה, ושהטבות המס לחיסכון מחייבות בחינה מחדש. לדבריו, לחיסכון הגדול יש יתרונות ברורים של יציבות וביטחון, אבל גם מחיר בצריכה וברווחה השוטפת של משקי הבית. הוא מציין כי משפחה עשויה לצבור נכסים לעתיד, אך לשלם על כך במחסור נזילות בהווה, בזמן שהיא נוטלת הלוואות יקרות כדי לממן הוצאות שוטפות.
יש לזכור כי ישראל נבדלת ממדינות מערביות רבות במבנה הדמוגרפי שלה. שיעור הפריון הגבוה, האוכלוסייה הצעירה יחסית ושיעור הקשישים הנמוך מעניקים למדינה, לפי החוקרים, מרחב תמרון גדול יותר לשינוי מבנה החיסכון הפנסיוני. עוד מצוין כי הכנסתם של קשישים בישראל עומדת על כ-105% מההכנסה הממוצעת של כלל האוכלוסייה, לעומת ממוצע של 88% בלבד במדינות ה-OECD.
בשלב זה מדובר בהצעת מדיניות של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולא בשינוי שנכנס לתוקף. יישומה יחייב שינוי בהסדרי פנסיית החובה הקיימים והכרעה ממשלתית לגבי האיזון בין הגדלת ההכנסה הפנויה של צעירים כיום לבין הקטנת החיסכון הפנסיוני שלהם לעתיד. הדיון הציבורי סביב ההצעה צפוי להתעצם בחודשים הקרובים, ככל שהיא תבשיל לכדי הצעת חוק ממשית.
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, כדי להגדיל את השכר הפנוי של צעירים במחיר קצבה נמוכה יותר בעתיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה