בצלם: ישראל פועלת למחיקת הנוכחות הפלסטינית ביו"ש

ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם מפרסם הבוקר דו"ח מטלטל, ובו טענה חמורה: ישראל פועלת במתכוון למחוק את הנוכחות הפלסטינית הקולקטיבית ביהודה ושומרון. לפי הארגון, מדובר לא באירועים נקודתיים אלא במדיניות מתואמת, המורכבת מחמישה מנגנונים שפועלים יחד להשגת אותה מטרה.

מנכ"לית בצלם, יולי נוב, לא חסכה במילים. "מה שהפלסטינים בגדה המערבית חווים הוא חלק מפרויקט פוליטי אחד שחודר לכל תחום בחיים", אמרה. לדבריה, קהילות פלסטיניות עוברות תהליכי עקירה, הכלכלה נדחפת לקראת קריסה, ומיליוני אנשים חיים בפחד מתמיד מאלימות של הצבא הישראלי או של מתנחלים.

הדו"ח מציג נתונים קשים. מאז השבעה באוקטובר 2023 ועד סוף אוגוסט השנה נהרגו בגדה המערבית, על פי בצלם, לא פחות מ-1,107 פלסטינים, ובהם 245 ילדים. הארגון מכנה זאת "אלימות וטרור", מנגנון שבו נעשה שימוש בכוחות הביטחון הישראליים ובמתנחלים חמושים כדי להפחיד את התושבים הפלסטינים ולהשליט עליהם כפייה.

מנגנון שני שמזהה הארגון הוא מה שהוא מכנה "טיהור אתני והשתלטות על השטח". לפי בצלם, ישראל הביאה לעקירתן של 75 קהילות פלסטיניות עד כה, בעוד מאחזים וחוות שהקימו מתנחלים השתלטו על כ-1.07 מיליון דונם, שהם כ-18 אחוזים משטח הגדה המערבית כולה. בנוסף, כ-33 אלף פלסטינים גורשו בכוח ממחנות פליטים בצפון הגדה המערבית.

הדו"ח מתאר גם מנגנון של "חנק כלכלי". לפי בצלם, ישראל מנצלת את השליטה שלה על שוק העבודה הפלסטיני, על הכנסות המס ועל המערכת הפיננסית כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת התלות הפלסטינית בישראל. שר האוצר הפלסטיני, אסטפאן סלאמה, הזהיר כבר ביולי כי ישראל נעה לכיוון של עצירה מוחלטת של העברת כספי המכס לרשות הפלסטינית, כספים שמהווים כ-56 אחוזים מכלל ההכנסות הציבוריות של הרשות. ישראל החלה לנכות חלקים מהכספים כבר ב-2019, ולפני כשנה הפסיקה להעביר אותם כמעט לגמרי. סכום העיכוב חצה כבר את רף שישה מיליארד דולר, מצב שהותיר את הרשות הפלסטינית ללא יכולת לשלם משכורות מלאות לעובדי הציבור.

המנגנון הרביעי, כך לפי בצלם, הוא "הרס חברתי ופוליטי". הארגון טוען כי ישראל מפלילה כל ניסיון של השתייכות פוליטית, פושטת ומסגרת ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. לפי הנתונים שמציג הארגון, ישראל עצרה לפחות 60 עיתונאים פלסטינים בגדה המערבית מאז אוקטובר 2023, בעוד שהמספר הכולל של הפלסטינים שנעצרו באותה תקופה, על פי הערכות פלסטיניות, עומד על יותר מ-25 אלף בני אדם, כולל עיתונאים, סטודנטים ופעילים.

המנגנון החמישי שמזהה בצלם הוא "המסגרת הפוליטית", שאותה מקשר הארגון ל"תוכנית ההכרעה" שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוד ב-2017. לפי הארגון, התוכנית מבקשת להפוך את הריבונות הישראלית-יהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות ועקירת פלסטינים, כשלתושבים הפלסטינים נותרות למעשה שלוש אפשרויות בלבד: קבלת עליונות יהודית, עזיבה, או התמודדות עם דיכוי צבאי. מאז השבעה באוקטובר 2023 ותחילת המלחמה ברצועת עזה, מציין הדו"ח, הידקו כוחות הביטחון הישראליים ומתנחלים את פעולותיהם בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ובהן הרג, מעצרים, גירוש, הריסות בתים והרחבת התנחלויות.

מאז כניסת ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד בסוף 2022, כך לפי הדו"ח, האיצו הרשויות הישראליות את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית, ואישרו 104 התנחלויות חדשות. הדו"ח מתריע כי הפגיעה אינה מסתכמת בביטחון בלבד, אלא חודרת לתחומי החינוך, הבריאות והתשתיות, ומביאה לפגיעה מתמשכת בזכויות היסוד של האוכלוסייה הפלסטינית.

ההאשמות של בצלם מתפרסמות בעיצומה של תקופת מתיחות גבוהה בין ישראל לפלסטינים, ולצד קריאות חוזרות ונשנות מצד גופים בינלאומיים לבחון מחדש את המדיניות הישראלית בשטחים. ישראל, מצידה, טוענת באופן עקבי כי פעולותיה נועדו לשמור על ביטחון לאומי ועל הסטטוס קוו באזור. הפער בין הגרסאות ממשיך להזין את המחלוקת הבינלאומית סביב עתיד הגדה המערבית, ולא נראה שהוא עומד להיסגר בקרוב.

הדו"ח של בצלם צפוי לעורר תגובות נוספות מצד גורמים ישראלים ובינלאומיים בימים הקרובים.