יותר מ-1.2 מיליארד שקל נתרמו לצה"ל מאז מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, על ידי הציבור בישראל ויהודי התפוצות. כך עולה מנתונים שפרסמה האגודה למען החייל. למרות הסכום חסר התקדים, חיילים ולוחמי מילואים מעידים כי הם עדיין נאלצים להשלים ציוד בסיסי בעצמם, לעיתים מכיסם הפרטי.
באגודה למען החייל, הגוף המורשה להעביר תרומות לצה"ל, מציגים פילוח מפורט של הכספים. 134 מיליון שקל נתרמו לסיוע ולרכישת ציוד בתחילת המלחמה, ו-64 מיליון שקל שימשו לרכישת תווי סיוע למשרתים. עוד 227 מיליון שקל הוקצו להשקעה בתשתיות בבסיסים ובמוצבים, ו-197 מיליון שקל נוספים הושקעו באבזור מחנות צה"ל. 104 מיליון שקל שימשו לרכישת 160 אמבולנסים, עשרות אלפי ערכות חורף, מוצרי היגיינה והלבשה תחתונה ללוחמות וללוחמים בחזית. חברות שונות תרמו גם 645 "לבנות רענון" עבור המשרתים.
הכספים שימשו גם למטרות שאינן ציוד ותשתיות. יותר מ-4,000 חיילים בודדים הוטסו לביקורים אצל בני משפחותיהם בחו"ל, ומומן סיוע ליותר מ-14 אלף בני משפחות שכולות שהשתתפו במחזורי נופש. חלק מהכסף הופנה גם למימון מרכז חוסן ייעודי לטיפול בפוסט-טראומה.
מדובר במלחמה הראשונה שבה האגודה פועלת במתכונתה הנוכחית, לאחר האיחוד ב-2016 עם קרן לב"י. בשלב זה לא נמסרו נתונים מקבילים על היקף התרומות בשנים שקדמו למלחמה, כך שאי אפשר לדעת בכמה גדל היקף התרומות בהשוואה לתקופת שגרה.
מול הנתונים המרשימים ניצבת מציאות שונה בשטח. כבר יומיים אחרי המתקפה, ב-9 באוקטובר 2023, התמלאו הרשתות החברתיות בבקשות של משפחות מילואימניקים לתרומות ציוד לחימה בסיסי, בהן אפודים קרמיים, קסדות וברכיות, לצד אוכל יבש, בגדים חמים ופנסי ראש. מאז נחשפו עדויות רבות נוספות של חיילים שנאלצו להשלים ציוד באמצעות תרומות פרטיות.
לוחם מילואים באוגדת דוד, שהתייצב היום לאימון לפני תעסוקה מבצעית, סיפר כי הוא וחבריו עדיין מגייסים תרומות. "ארגנו לעצמנו את המדים, הנעליים, הקסדות. הכול הגיע מתרומות שאנחנו אוספים, ואנחנו ממשיכים להתרים כדי שיהיו לנו כוונות תקינות לנשקים, או להחליף ציוד מבצעי ישן ברמה נמוכה. אנחנו לא פלנגות", אמר.
גם ההתמודדות עם איום רחפני הנפץ חשפה מקרים שבהם משרתי מילואים נאלצו לאלתר פתרונות בעצמם. בגזרה הצפונית גייסו לוחמים כספים לרכישת רשתות הגנה מרחפנים, ובמקרים אחרים פנו לרשויות מקומיות ולחקלאים כדי לקבל רשתות משערי כדורגל וממטעי בננות. רס"ן במיל' שסיים סבב של שלושה חודשים בגזרה הצפונית סיפר: "זה הכול מתרומות של אנשים פרטיים".
הנתונים מתפרסמים על רקע החרפת העימות בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב תקציב הביטחון. פגישה בין ראש הממשלה נתניהו לראש האופוזיציה לפיד הסתיימה ללא הסכמות, ובאוצר טוענים כי אין כרגע צורך בהעברת כספים נוספים, וכי 15 מיליארד שקל שכבר אושרו בממשלה תקועים בוועדת הכספים בכנסת. מנגד, במערכת הביטחון מזהירים מפני פגיעה ביכולת לקדם עסקאות ורכש חיוניים.
תקציב הביטחון עומד כיום על 143 מיליארד שקל, וההגדלה שלו ל-158 מיליארד כבר אושרה בממשלה אך טרם הושלמה בכנסת. מערכת הביטחון דורשת להגדיל את התקציב ל-183 מיליארד שקל, ובאוצר טוענים כי "יש למערכת הביטחון את כל הכספים הדרושים לפעילות הדחופה", תוך שהם מאשימים את משרד הביטחון בניהול כושל וחוסר שקיפות. במערכת הביטחון דוחים את הטענות ומציגים תמונה הפוכה.
הערב מתקיים אירוע הוקרה לתורמי האגודה למען החייל, בהשתתפות בכירי צה"ל, הנהלת האגודה, בכירי המשק הישראלי ותורמים מרכזיים מהארץ ומהעולם. אל"מ במיל' שרי נחמיאס, מנכ"לית קרן האגודה למען החייל, מסרה: "התרומות והשותפות העמוקה עם התורמים וצה"ל אפשרו לאגודה למען החייל להמשיך ולהרחיב את פעילותה לאורך תקופת המלחמה, לצד העשייה השוטפת לאורך כל השנה למען רווחתם של חיילי וחיילות צה"ל".
הפער בין היקף התרומות הענק לבין העדויות מהשטח ממשיך להעסיק את הציבור, במיוחד על רקע המאבק התקציבי המתמשך בין האוצר לצה"ל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה