מהלך חריג שעשוי לטלטל את מפת הכוחות הכלכלית בעולם: האיחוד האירופי הציע היום (רביעי) לקנדה להצטרף אליו במעמד חדש ובלתי מוכר, "חברה מיוחדת". ההצעה, שמעולם לא הוצעה למדינה אחרת, הגיעה במהלך נאום "מצב האיחוד" השנתי של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שנשאה את דבריה בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג שבצרפת.
"אני מזמינה את קנדה להיות החברה השותפה הראשונה של האיחוד האירופי", הכריזה פון דר ליין מעל הבמה, בעוד ראש ממשלת קנדה מארק קרני יושב באולם כאורח הכבוד. קרני, שהוזמן במיוחד לאירוע, זכה לתשואות סוערות מחברי הפרלמנט למשמע ההצעה. הוא צפוי לשוב ולעלות לנאום בפני הפרלמנט האירופי מחר (חמישי), במה שכבר מתואר כשלב הבא במגעים הדיפלומטיים הדרמטיים.
הרקע להצעה הבלתי שגרתי הוא מלחמת סחר שהולכת ומחריפה בין קנדה לארצות הברית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל בשבועות האחרונים מכסים של עד 50 אחוז על חלק גדול מהיצוא הקנדי, לצד סממני זלזול פומביים חוזרים ונשנים. טראמפ כינה את קנדה "המדינה ה-51" של ארצות הברית, התייחס לראש הממשלה שלה כ"מושל" בלבד, והציע בעבר לספח את המדינה כולה. לפני שבוע אף פרסם איור שבו קנדה "צבועה" בצבעי הדגל האמריקאי, לצד מקסיקו, איסלנד וגרינלנד.
על רקע היחסים המתדרדרים, קנדה מנסה למצוא לעצמה חלופה כלכלית ואסטרטגית לארצות הברית, שהיא כיום שוק היעד לכשני שלישים מהיצוא הקנדי. בפועל, היצוא הקנדי לארצות הברית מגיע כיום לכ-400 מיליארד דולר בסחורות, לעומת יצוא של רק כ-40 מיליארד דולר לאיחוד האירופי, פער עצום שההצעה החדשה עלולה לצמצם באופן דרמטי בשנים הקרובות.
פון דר ליין הבהירה כי השותפות המתגבשת תבנה על הסכם הסחר החופשי הקיים כבר בין קנדה לאיחוד, המכונה CETA, אך תרחיב אותו משמעותית לכדי "ברית למען העתיד". לדבריה, מטרת השותפות היא ליצור "מרחב משותף של שגשוג וביטחון כלכלי", שיכלול שיתוף פעולה בתחומי הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות, האנרגיה, המינרלים הקריטיים והסוללות, וגם בבינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וסייבר.
"יותר מהכול, מארק, אירופה וקנדה מאמינות שתיהן בדמוקרטיה", אמרה פון דר ליין בפנייה ישירה לקרני. "אנחנו מאמינים שהכוח לא שייך לחזקים ביותר, לעשירים ביותר או לרועשים ביותר, אלא לכולנו. דמוקרטיות רשאיות לבחור עם מי לשתף פעולה", הוסיפה בנימה שנשמעה כמו מסר ברור לוושינגטון.
לפי שעה לא ברור מה בדיוק יכלול המעמד החדש, שכן אמנות האיחוד האירופי מאפשרות הצטרפות מלאה רק למדינות אירופיות. גורמים באיחוד בוחנים כעת חלופות שונות להעמקת הקשר עם אוטווה, בדומה למעמד שממנו נהנות איסלנד ונורבגיה באזור הכלכלי האירופי. אם המעמד ייצא לפועל, קנדה תהפוך בין לילה לכלכלה הרביעית בגודלה בגוש, אחרי גרמניה, צרפת ואיטליה, בזכות עתודות האנרגיה, המחצבים והמינרלים הנדירים שיש בידיה.
ההצעה לא נולדה במקרה. קרני, שלמד באירופה, פגש את אשתו בבריטניה ועמד בעבר בראש בנק אנגליה למשך שבע שנים, מקיים מזה חודשים קשר אישי עם רוב מנהיגי 27 מדינות האיחוד כדי לקדם את המהלך. במקביל, קנדה שוקלת אף להשתתף בקרן הלוואות בסך כ-90 מיליארד דולר שמעמיד האיחוד לאוקראינה, כמחווה של רצינות כלפי בריסל.
בנאומה התייחסה פון דר ליין גם לנושאים נוספים שמעסיקים את האיחוד. היא הזהירה מפני קצב הפיתוח המהיר של מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים, וטענה כי "בקרוב הם יהיו בידיהם של יריבים שרואים את העולם בצורה שונה מאוד מאיתנו". היא גם התייחסה ליחסי הסחר המתוחים עם סין, והזהירה כי הגירעון המסחרי של האיחוד מולה מגיע לכמיליארד אירו ביום, בהצהרה שנשמעה כאיתות לבייג'ינג שהאיחוד מוכן להשתמש בכלים שברשותו.
ההצעה הדרמטית עוד צפויה לעורר תגובות נזעמות בוושינגטון, ולא מן הנמנע שתחמיר עוד יותר את העימות הכלכלי בין ארצות הברית לקנדה. מחר צפוי קרני לשאת את נאומו בפני הפרלמנט האירופי, ובבריסל ובאוטווה ימשיכו לבחון בשבועות הקרובים כיצד ייראה בפועל המעמד החדש שעשוי לשנות את מפת הכוחות הכלכלית העולמית.
האיחוד האירופי וקנדה ממשיכים במגעים להעמקת השותפות, וכל העיניים נשואות לנאומו הצפוי של קרני מחר בפרלמנט האירופי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה