פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד ברכה רוטמן, תושבת ירושלים בת 48, בחשד להונאה רחבת היקף של הביטוח הלאומי בסכום של כ-9.3 מיליון שקלים. על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים, רוטמן זייפה מסמכים רפואיים הנוגעים לליקויי שמיעה של ילדים, כולל שלושה מילדיה שלה, וכך הוציאה מהביטוח הלאומי קצבאות ילד נכה במרמה.
כתב האישום כולל 31 אישומים ומייחס לרוטמן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. לפי הפרקליטות, רוטמן קשרה קשר עם גורמים נוספים לביצוע פעולות מרמה שיטתיות ומאורגנות שנפרשו על פני שנים.
השיטה, כפי שמתואר בכתב האישום, הסתמכה על מודעות שנתלו באזורים שונים בארץ והציעו סיוע במיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי. הורים שפנו בעקבות המודעות מסרו לגורמים הללו פרטים ומסמכים הנוגעים לילדיהם, לאחר שהובטח להם סיוע בקבלת קצבת ילד נכה בשל ליקוי שמיעה.
לפי הפרקליטות, רוטמן והגורמים הנוספים השתמשו בפרטים ובמסמכים שקיבלו מהמשפחות כדי להגיש תביעות כוזבות לביטוח הלאומי. לתביעות צורפו בדיקות שמיעה מזויפות, שהתבססו למעשה על מסמכים הקשורים לילדיה של רוטמן עצמה, לאחר ששונו בהם הפרטים המזהים והנתונים על רמת השמיעה. בתביעות נטען בכזב כי הילדים סובלים מליקויי שמיעה המזכים בקצבה וכי הם מרכיבים מכשירי שמיעה.
לאחר הגשת התביעות נהגה רוטמן להתקשר לביטוח הלאומי, לעיתים פעמים רבות, ולהתחזות להורי הילדים כדי לברר אם המסמכים התקבלו ומה מצב הטיפול בתביעה. בעקבות מצגי השווא אישר הביטוח הלאומי את התביעות ושילם למשפחות קצבאות, לעיתים באופן רטרואקטיבי ולמשך מספר שנים. במקביל גבו רוטמן והגורמים הנוספים תשלומים מהמשפחות עבור "הטיפול" בתביעות.
שלושת האישומים הראשונים בכתב האישום עוסקים בתביעות שהגישה רוטמן בעניינם של שלושה מילדיה שלה. באחד המקרים צורפו לתביעה בדיקות שמיעה מזויפות, ובעקבותיה שילם הביטוח הלאומי 206,992 שקלים. בשני מקרים נוספים הוגשו תביעות למרות שלפי כתב האישום ילדיה סבלו מליקוי שמיעה מזערי בלבד, שאינו מזכה בקצבה. בעקבות תביעות אלה שולמו 290,588 שקלים ו-323,203 שקלים. בסך הכול שילם הביטוח הלאומי למעלה מ-820 אלף שקלים בגין התביעות הנוגעות לשלושת ילדיה של רוטמן.
יתר האישומים מתארים תביעות כוזבות שהוגשו בעניינם של ילדים ממשפחות שונות, בין היתר מירושלים, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית וצפת. הסכומים שהתקבלו בכל אחד מהמקרים נעו מעשרות אלפי שקלים ועד למעלה מ-600 אלף שקלים. בסך הכול הועברו במסגרת השיטה מהביטוח הלאומי 9,279,399 שקלים.
עורכת הדין רונית שנצר יעקבי מפרקליטות מחוז ירושלים, שהגישה את כתב האישום, מסרה: "מערך הקצבאות נשען על אמון, כדי שילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם יקבלו את הסיוע המגיע להם. ניצול האמון באמצעות זיוף והתחזות אינו רק פגיעה בקופה הציבורית, אלא עלול להכביד דווקא על מי שזקוקים למערכת באמת. מרמה בכספי קצבאות אינה עבירה ללא נפגעים, את מחירה משלמים הציבור והזכאים עצמם".
עוד נמסר מהפרקליטות כי הביטוח הלאומי, שיזם את החקירה, ראה בחומרה רבה את ההונאה, וכי כתב האישום שהוגש מבטא את החומרה שבה רואה הפרקליטות מעשים שיטתיים הפוגעים בכספים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של מי שזקוקים לסיוע. נמסר כי הפרקליטות תפעל למיצוי הדין עם רוטמן. החקירה נוהלה בידי חוקרי סניף ירושלים בביטוח הלאומי, בסיוע מערך המודיעין באגף החקירות, בצוות חקירה משותף עם היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב ציון במחוז ירושלים.
ההליך המשפטי נגד רוטמן צפוי להימשך בבית משפט השלום בירושלים, שם תידון מלוא הפרשה ותיבחן אחריותה ל-31 האישומים המיוחסים לה.
כתב אישום חושף שיטת הונאה שיטתית שנפרשה על פני שנים וגבתה מהביטוח הלאומי סכום עתק של 9.3 מיליון שקלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה