הניו יורק טיימס נאלץ השבוע לפרסם הבהרה פומבית ולמחוק משפט שנוי במחלוקת מכתבה שעסקה בסרט התיעודי "נז"א". המשפט השערורייתי, שהופיע בכתבתה של הכתבת הבכירה בירושלים איזבל קרשנר, קבע כי "הישראלים עדיין ברובם רואים את עצמם כקורבנות של ה-7 באוקטובר" - ניסוח שעורר גל זעם ברשתות החברתיות תוך שעות ספורות.
הכתבה המקורית, שפורסמה ביום שני, עסקה במחלוקת סביב הסרט "נז"א" של היוצרים הישראלים יובל אברהם ורחל שור, שזכה בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ונציה. הסרט, המבוסס על ראיונות עם 24 אנשי מודיעין וחיילים ישראלים בעילום שם, טוען להרג מכוון של פלסטינים ברצועת עזה, ועורר ביקורת חריפה בישראל, כולל דרישות לשלול את אזרחות היוצרים.
בתוך הכתבה, מיד לאחר שקרשנר כתבה כי "הישראלים חלוקים עמוקות בשאלה כיצד לחלק את האחריות לכשלים המדיניים, הצבאיים והמודיעיניים שקדמו למתקפה ולמלחמה", הופיע המשפט שהצית את הסערה. לא במקרה, המשפט הופיע בסמוך לאזכור 1,200 ההרוגים ו250 החטופים במתקפת חמאס, מה שהגביר את תחושת העיוות בקרב הקוראים.
מנהלת הסניף הישראלי של ארגון ביקורת התקשורת CAMERA, תמר שטרנתל, הייתה בין הראשונות שהגיבו בחריפות. "רגע, מה? העובדה שהישראלים הם קורבנות טבח 7 באוקטובר היא עניין של 'תפיסה' ישראלית ולא פשוט עובדה?", כתבה. "אם הם לא הקורבנות, אז מה הם? התוקפים?".
גם פרשן רשת CNN סקוט ג'נינגס לא חסך בביקורת ושיתף צילום מסך של הקטע השנוי במחלוקת. "אין מילים לתועבה הזאת", כתב, בפוסט שצבר מאות תגובות ומאות אלפי צפיות. עיתונאי נוסף, איתן פישברגר, ששירת בצה"ל, אמר כי "מה שכל כך מחריד במשפט הזה הוא שהוא מציג עובדה אובייקטיבית כמעין תחושת קורבנות ישראלית". לדבריו, "תארו לעצמכם שהניו יורק טיימס היה כותב שהאמריקאים 'עדיין רואים את עצמם בעיקר כקורבנות' של ה-11 בספטמבר, או של פרל הארבור".
ברשתות החברתיות המשיכו לזרום תגובות זועמות. "אם ישראל לא הייתה הקורבן של 7 באוקטובר, מי הניו יורק טיימס מציע שהיה?", כתב אחד המגיבים. "ההתעמלות המנטלית כאן ברמה אולימפית". מגיב אחר הכריז שביטל את המנוי שלו לעיתון, ואחר הוסיף בציניות: "כן, ובאופן מוזר באותה מידה, אמריקאים עדיין רואים את עצמם כקורבנות של 11 בספטמבר. החוצפה".
מול הביקורת הגואה, מערכת הניו יורק טיימס פרסמה בחשבון ה-X הרשמי שלה הודעה ובה הבהרה מנומקת. "הוספנו הערת עורכים לסיקורנו האחרון על תגובת ממשלת ישראל לסרט התיעודי נז"א", נמסר. העיתון תלה את הסיבה למשפט השנוי ב"טעות עריכה". "בשל טעות עריכה, גרסה קודמת של כתבה זו כללה משפט שנועד לתאר את תפיסתם של הישראלים בנוגע לתגובה הצבאית של הממשלה למתקפת הטרור, אך בטעות השתמע ממנו שחווייתם של הישראלים כקורבנות טרור היא עניין של תפיסה", הודו בעיתון. "המשפט הוסר מהכתבה", סיכמו.
הסערה הנוכחית אינה מקרה בודד. היא מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר פרסום מחקר של אדיאל פינקר מבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל, שבחן 1,559 כתבות של הניו יורק טיימס מהתקופה שבין ה-7 באוקטובר 2023 ל-7 ביוני 2024. המחקר מצא דפוס ברור שלפיו הסיקור העניק משקל רב לסבל הפלסטיני, המעיט בהצגת הקורבנות הישראלים וצמצם את חלקו של חמאס במלחמה שהחלה בעקבות הטבח.
בנוסף, ידוע כי ישראל שוקלת בימים אלה צעדים משפטיים נגד העיתון בעקבות כתבה נפרדת, שבה נטען כי חיילים ישראלים השתמשו בכלבים כדי לאנוס אסירים פלסטינים. משרד החוץ הישראלי תיאר אז את הכתבה כ"אחד השקרים הנתעבים והמעוותים ביותר שפורסמו אי פעם נגד מדינת ישראל בעיתונות המודרנית". העיתון הבריטי הגארדיאן, שהיה שותף בהפקת הסרט "נז"א", יצא מנגד להגנת יוצרי הסרט ומסר כי הוא "מוטרד מהתגובה הסמכותנית" לו בישראל.
נכון לעכשיו, הניו יורק טיימס לא הגיב לפניות נוספות בנוגע לסערה, מעבר להערת העריכה שפורסמה. הביקורת על אופן הסיקור של העיתון את המלחמה בעזה ואת נסיבות ה-7 באוקטובר צפויה להמשיך ללוות אותו, במיוחד לקראת יום השנה השלישי למתקפה שיצוין בעוד מספר שבועות.
הניו יורק טיימס מחק את המשפט השנוי במחלוקת ונאלץ לפרסם הבהרה פומבית, אך הביקורת על סיקורו את ישראל ממשיכה ללוות אותו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה