לוין תוקף את בג"ץ: מנסים להטות את הבחירות

בית המשפט העליון הכריע ביום חמישי כי נציגי מפלגות בקלפיות לא יוכלו לעדכן את מפלגותיהם בזמן אמת מי הצביע במהלך יום הבחירות. ההחלטה, שהתקבלה בהרכב תלתא בראשות השופטת יעל וילנר ובהצטרפות השופטים אלכס שטיין וח'לד כבוב, הפכה למעשה את החלטת ועדת הבחירות המרכזית מהשישי בספטמבר שהתירה את הנוהג בכפוף למגבלות.

הפסיקה מגיעה כחודש בלבד לפני הבחירות הקבועות ל-27 באוקטובר, ומשנה נוהג ותיק שנים רבות בו נציגי מפלגות בקלפי מדווחים למטות הבחירות מי הגיע להצביע, מידע שמשמש את המפלגות כדי להשוות בין נתוני התייצבות לבין מסדי הנתונים שלהן ולפנות לתומכים שעדיין לא הצביעו. בית המשפט הבהיר כי המפלגות עדיין יכולות לפנות לבוחרים ולעודד אותם להצביע, אך אינן יכולות לעשות שימוש במידע שמקבלים נציגיהן בקלפי לצורך זה, ללא הסמכה חוקית מפורשת.

הפרשה החלה באוגוסט, אחרי שעורך הדין שחר בן מאיר תקף את הנוהג המשפטי. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ומשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, אסר על הנוהג ב-4 באוגוסט, בקביעה כי שנים של שימוש בפועל לא מהוות הסמכה חוקית מספקת לחשיפת מידע על בוחרים. הליכוד הגיש עתירה בעניין, אך הוועדה המלאה הפכה את החלטת סולברג ב-6 בספטמבר והתירה את הדיווח מהקלפיות הרגילות, בכפוף למגבלות: המידע ישמש רק לעידוד הצבעה, לא ניתן לתעד את השעה המדויקת בה הצביע אדם, ואת החומר יש להשמיד בסיום הבחירות. הרכב השופטים קבע כי אותן מגבלות אינן מספקות כדי להכשיר פעולה שנוגדת את החוק.

מהלך הפסיקה עורר תגובות חריפות בקואליציה ובליכוד. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תקף את השופטים בחריפות ואמר כי הם פועלים ממניעים פוליטיים. "שופטי בג"ץ יודעים שהבחירות הן על השאלה מי ימנה עשרה שופטי עליון בממשלה הבאה, אני כשר המשפטים בממשלת נתניהו או שר המשפטים בממשלת יאיר גולן עבאס טיבי", אמר לוין.

לוין הוסיף כי לדעתו בית המשפט מנסה לעצור את הרפורמה המשפטית באמצעים שאינם כשרים. "בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, בניגוד לכל קביעותיהם במקרים אחרים. הם פוגעים בטוהר הבחירות וממציאים כללים חדשים שלא היו מעולם, במטרה לדכא הצבעה וכדי לנסות לחזור לשלוט במדינה", מסר. הוא סיכם בקריאה למצביעי הימין: "אסור לתת להם להצליח. הימין ייצא בהמוניו. אנחנו נצביע וננצח. נשלים את הרפורמה ונשים סוף להשתלטות של קומץ שופטים על חיינו".

גם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, הצטרף למתקפה. לדבריו, "שופטי בג"ץ מעוניינים שהימין לא ייצא מהבתים להצביע. הם יודעים שאחוז הצבעה גבוה פירושו ניצחון של הימין ושחרור החסימה הבלתי חוקית שיצחק עמית וגלי בהרב מיארה הטילו על רצון העם". רוטמן הזהיר כי "מפלגת בג"ץ תנסה בכל כוחה לשבש את הבחירות הדמוקרטיות במדינת ישראל" וקרא לציבור לוודא שהמאמץ הזה יכשל.

בליכוד עצמו נמסר כי הפסיקה מהווה "פגיעה פוליטית מכוונת ביכולתן של מפלגות הימין להוציא את מצביעיהן לקלפיות" ו"סכנה לדמוקרטיה". במפלגה הפנו חץ ביקורת גם לעבר השופט סולברג, בטענה כי בעצם ביטול ההחלטה הוא "מתפקד כשחקן פוליטי" ופועל בניגוד לעקרון שהוא עצמו קבע, לפיו אין לשנות כללי משחק תוך כדי משחק. סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חבר הכנסת ארז מלול, הצטרף לביקורת וטען כי הפסיקה "מנתקת את המפלגות מניהול השטח הלגיטימי" ועלולה "להוריד את שיעורי ההצבעה".

מנגד, התנועה לאיכות השלטון הביעה שמחה על הפסיקה, בקביעה כי "מידע שהתקבל מתפקיד בקלפי לא יכול להפוך לכלי למעקב אחרי אזרחים ולהפעלת לחץ עליהם", ותיארה את ההחלטה כהגנה על פרטיות הבוחרים ועל חופש הבחירה. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ורשות הגנת הפרטיות התנגדו במהלך ההליך המשפטי לאפשר את הדיווחים, לצד מפלגת המשמר ויו"רה יואז הנדל, תנועת "בוחרים בישראל" והתנועה לאיכות השלטון, שהגישו עתירות נגד החלטת ועדת הבחירות.

הפסיקה של בית המשפט העליון קובעת את כללי המשחק סופית לבחירות הקרובות, ומבהירה כי כל הסמכה עתידית לנוהג הדיווח מהקלפיות תחייב חקיקה מפורשת בכנסת. הסערה הפוליטית סביב הנושא צפויה להימשך עד יום הבחירות, בשעה שגורמים בקואליציה מנסים לגייס את מצביעי הימין תחת הטענה שמדובר בניסיון להשפיע על התוצאות ולפגוע ברפורמה המשפטית.