חדאד: "אנחנו חלק ממחנה הימין, אבל לא בכיס של אף אחד"

המערכת הפוליטית בישראל רותחת שבועות לפני הבחירות, וגם מי שנחשבים בטוחים במחנה נתניהו מתחילים לשמור על מרחק. סגן יו"ר מפלגת "עמך ישראל", יוסף חדאד, שמתמודד לצד עופר וינטר, הבהיר בריאיון ל"קול ברמה" שהוא לא הולך להיות חייב לאף אחד. "אנחנו חלק ממחנה הימין, אבל לא בכיס של אף אחד", אמר חדאד, בהצהרה שמצטרפת לגל של הסתייגויות מהתחייבות אוטומטית לנתניהו ביום שאחרי הבחירות.

ההצהרה של חדאד מגיעה על רקע רעש הרבה יותר גדול שמתחולל בין מפלגות החרדים. על פי דיווחים, מפלגות ש"ס ודגל התורה שוקלות מהלך דרמטי: להימנע מהמלצה על מועמד לראשות הממשלה, לא על בנימין נתניהו ולא על גדי איזנקוט, ולשבת באופוזיציה בשלב הראשון שאחרי הבחירות. "הרוח כרגע היא שלא ממליצים על אף אחד", מסר גורם חרדי המעורה בשיח הפנימי. "החרדים באים מתוך מטרה לשבת באופוזיציה בשנה הראשונה".

צילום: בנימין נתניהו

מי שמתעכב על הסיבה לתפנית מבין מהר: חוק הגיוס. במפלגות החרדיות מעריכים שקשה מאוד להעביר חוק שיעמוד גם בדרישות הציבור החרדי וגם ישרוד את המכשולים הפוליטיים והמשפטיים, כל עוד הממשלה תלויה בהם. הפתרון שמסתמן: לתת לממשלה הבאה, מבלי שהחרדים חלק ממנה, להתמודד עם הסוגיה הבוערת בעצמה. "יעבור חוק גיוס כזה או אחר, אנחנו לא נהיה קשורים אליו ונוכל לתקוף אותו מהאופוזיציה", הסביר גורם חרדי. "אחרי שהחוק יעבור, המכשול הזה כבר יהיה מאחורינו".

הגורמים החרדים לא מסתירים שהלקח מהקדנציה הנוכחית נלמד בכבדות. "הבינו שלהיות על המנגל זה לא טוב", אמר גורם נוסף, בהתייחסו לזיהוי המוחלט עם נתניהו בזמן שהחרדים היו במרכז הקרב הציבורי על הגיוס. גם תמיכה מבחוץ, לא כחלק מהקואליציה, לא נראית להם פתרון אידיאלי, שכן היא משאירה אותם עדיין קשורים למחיר הציבורי בלי שהבעיה עצמה נפתרת.

מעניין שבמפלגות החרדיות לא פוסלים אפילו הצטרפות עתידית לממשלה שיקים גדי איזנקוט, אם וכאשר חוק הגיוס יהיה מאחוריהם. "אחרי שנה החרדים יוכלו להיכנס לכל ממשלה", העריך גורם חרדי. "כל ממשלה רוצה להתרחב ולהיות יציבה יותר. ברגע שחוק הגיוס לא יהיה על השולחן, אין סיבה שלא יהיה אפשר לצרף אותם". יחד עם זאת, הגורמים מדגישים שאין שום שיחות מתקדמות עם איזנקוט עצמו, שהבהיר בפומבי כי לא הגיע לשום הבנות עם ש"ס.

במקביל, גוש הימין מתייצב בסקרים סביב 54 עד 57 מנדטים, וזאת בין השאר על רקע התחזקותו של עופר וינטר ותחושת רגיעה ביטחונית יחסית שמורידה קצת מהלהבות מסביב לנושא הגיוס. אבל השקט הזה לא מלווה בהרמוניה בתוך מחנה השינוי. עימות פומבי ומתלהם התפתח בין גדי איזנקוט לאביגדור ליברמן, כשאיזנקוט מזהה ניסיון של ליברמן ונפתלי בנט להתאחד ולדחוק אותו לתפקיד משני. איזנקוט הבהיר בתגובה שהוא לא יאפשר הקמת מה שהוא מגדיר "ממשלת מוטציה" בראשות מפלגה קטנה, מה שמעלה תרחיש של ממשלת מיעוט צרה או אפילו בחירות חוזרות.

Avigdor lieberman ministerצילום: אביגדור ליברמן

ברקע הזירה הפוליטית הרותחת, ראש הממשלה נתניהו עצמו מתמודד עם דילמה נוספת: הסכם אזורי אפשרי בעזה או בלבנון שיכול להיות הישג מדיני משמעותי, אבל עלול גם לחייב נסיגה צבאית שתספק תחמושת פוליטית ליריביו מימין. מפלגות מימין לליכוד וגורמים בתוך הקואליציה עצמה עשויים לטעון שישראל מוותרת על הישגים שנרכשו במחיר צבאי כבד, מה שמקשה על נתניהו לגבש רוב פוליטי לכל מהלך כזה בטרם הבחירות.

גם בזירת התקשורת הפוליטית לא חסרים חילופי דברים חדים. השר עמיחי שיקלי תקף בחריפות את איזנקוט, וטען כי "אין מחויבות לנצח ישראל" מצדו. בפינת "זירת הבחירות" של ynet התנהל עימות בין השר מיקי זוהר לשאול מרידור, שם הגדיר מרידור את הליכוד הנוכחי כ"צל חיוור של מפלגה מפוארת", וזוהר השיב כי "איזנקוט זה שמאל" וכי הוא ירכיב ממשלה עם יאיר גולן ומנסור עבאס.

מה שברור בשלב הזה הוא שאף אחד במערכת הפוליטית לא מוכן להתחייב מראש. חדאד מסרב להישבע אמונים אוטומטית לנתניהו, המפלגות החרדיות שוקלות לוותר על ההשפעה הקואליציונית המסורתית שלהן דווקא כדי לשמור על עצמן מפני משבר הגיוס, וגוש השינוי מתפרק פנימית סביב שאלת ההנהגה. ככל שהבחירות מתקרבות, נראה שהמילה המפתח בפוליטיקה הישראלית היא זהירות, ולא נאמנות.