טראמפ מאיים: קנדה מתקרבת לאיחוד האירופי

קנדה עומדת בפני צעד שעלול לשנות את מפת הכוחות הגלובלית. ראש ממשלת קנדה מארק קרני נאם היום (חמישי) בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג שבצרפת, והכריז כי הוא מברך על ההצעה להפוך את קנדה ל"חברה הנלווית" הראשונה בתולדות האיחוד האירופי. מדובר במעמד שלא היה קיים עד כה באמנות הגוש, וההצעה כבר הצליחה להצית משבר דיפלומטי חריף עם וושינגטון.

הנשיא דונלד טראמפ לא איחר להגיב. הוא הזהיר כי אם קנדה תהפוך לחברה נלווית של האיחוד האירופי, הוא עלול לראות בכך "פעולה עוינת" נגד ארצות הברית, ואיים בהטלת מכסים כבדים ואף בעצירה מוחלטת של הסחר עם אירופה בענפים מסוימים. טראמפ תיאר את ההצעה כ"מגוחכת" וכ"מעליבה", והוסיף כי קנדה הייתה "שותפת סחר נוראית" לאורך השנים.

Donald Trump (27150816364)צילום: דונלד טראמפ

היוזמה המקורית הגיעה אתמול (רביעי) מנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהודיעה על רצונה לקדם את קנדה כשותפה בכירה של האיחוד. "אנחנו רוצים להביא את היחסים עם קנדה לרמה הגבוהה ביותר האפשרית", אמרה פון דר ליין. "אני רוצה לעבוד איתכם על פתיחת הדלת בפני קנדה, כדי שתהיה החברה הנלווית הראשונה של האיחוד האירופי".

קרני, בתגובה לאיומי טראמפ, לא נרתע. "אף אחד לא ישלוט בנו", אמר במהלך נאומו בפרלמנט האירופי. "הקנדים מאוחדים בכך שאף אחד לא יכתיב לנו באיזו שפה נדבר. אף אחד לא יכתיב לנו את התרבות שלנו או עם מי נחתום הסכמים בזירה הבינלאומית". הוא הבהיר כי מטרת המהלך אינה יצירת גוש שלישי שיתחרה בארצות הברית ובסין, אלא הבטחת עצמאות וחוסן כלכלי לשתי היבשות.

"אירופה וקנדה חזקות כל אחת בפני עצמה. אירופה וקנדה חזקות עוד יותר יחד", הצהיר קרני, והוסיף כי קנדה ואירופה צריכות להבטיח את האוטונומיה האסטרטגית שלהן באמצעות שיתוף פעולה עמוק בכל תחומי היכולות האסטרטגיות, ובהם מינרלים קריטיים, יכולות התעשייה הביטחונית, בינה מלאכותית וכוח מחשוב, ביטחון אנרגטי וחלל. לדבריו, יש לאפשר לצעירים בשתי היבשות לעבוד, ללמוד ולחיות היכן שירצו, משני עברי האוקיינוס האטלנטי.

המהלך הדרמטי מגיע על רקע התרחקות הולכת וגוברת של קנדה משותפתה הכלכלית והפוליטית המסורתית, בצל מלחמת סחר שהחריפה בחודשים האחרונים. טראמפ הטיל מכסים בשיעור של עד 50 אחוזים על מוצרים קנדיים, וקנדה הגיבה בצעדים דומים. לצד זאת חוזר הנשיא האמריקאי ומעלה מדי פעם את הרעיון לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה ה-51 של ארצות הברית, הצהרות שמעוררות זעם רב בקרב הציבור הקנדי.

בבריסל, בירת האיחוד האירופי, מיהרו היום להבהיר כי אין בהצעה שום כוונה עוינת כלפי ארצות הברית. עם זאת, גם בתוך האיחוד עצמו יש מי שמביע ספקות. דיפלומט אירופי אחד ציין בתדהמה כי "אף אחד לא באמת יודע מה זה אומר", והביע חשש שנשיאת הנציבות האירופית "מבטיחה יותר ממה שהיא יכולה לספק". דיפלומט אירופי נוסף תיאר את ההצעה כ"מהלך מצער, שמעולם לא נדון עם המדינות החברות".

לפי דיווחים, המעמד החדש שמתגבש עשוי לכלול הפחתת חסמי סחר בין הצדדים, הנחת כבלים תת-ימיים המקשרים בין קנדה לאירופה, הפניית צינורות גז כדי לאפשר לאירופה גישה לגז הקנדי, ואף מתן זכות עבודה לקנדים באירופה ללא צורך בוויזה. אם הפרטים הללו יתממשו, מדובר בשינוי חסר תקדים באופן שבו פועל האיחוד האירופי. יש לציין שקנדה אינה יכולה להצטרף באופן מלא לאיחוד מכיוון שהיא אינה ממוקמת גיאוגרפית באירופה, ולכן מדובר במעמד ייחודי וחריג.

המהלך עדיין רחוק מלהיות סגור. כדי להתממש הוא יידרש לאישור כלל המדינות החברות באיחוד האירופי, וכן לאישור הפרלמנט הקנדי. בינתיים ממשיכה מלחמת הסחר בין קנדה לארצות הברית להסלים, וכל הצדדים ממתינים לראות אם טראמפ יממש את איומיו ויטיל מכסים נוספים על אירופה, שעלולים לגרור את הגוש כולו למשבר כלכלי חדש.

קנדה ואירופה עומדות בפני החלטה שעשויה לשנות מזה עשרות שנים את מאזן הכוחות מול וושינגטון, אך הדרך לאישור המהלך עוד ארוכה ורצופת מכשולים דיפלומטיים ופוליטיים.