סירוב חד וברור. נשיא קוריאה הדרומית לי ג'ה-מיונג דחה את בקשתו הישירה של דונלד טראמפ לשלוח כוחות צבא למלחמה באיראן, במהלך שחושף סדק חדש בברית בת שבעת העשורים בין וושינגטון לסיאול.
"לא תהיה הצבה של כוחות או העברה של אמצעים צבאיים לצורך מעורבות או התערבות במלחמה הזאת", הצהיר לי במסיבת עיתונאים. הדברים הגיעו לאחר שטראמפ תקף בפומבי את קוריאה הדרומית וטען כי היא מסרבת לסייע בהגנה על מצר הורמוז, חרף אלפי חיילים אמריקנים המוצבים בחצי האי הקוריאני להגנתה מפני קוריאה הצפונית.
טראמפ עצמו לא חסך במילים כשתיאר את השיחה בינו לבין לי. "ביקשתי ממנו לתת לנו קצת עזרה", סיפר הנשיא האמריקני. "הוא אמר: לא, תודה. הבנתי. אז מדוע אנחנו מעורבים בעזרה לכם?", זעם.
אבל הסירוב הקוריאני אינו מוחלט. סיאול הודיעה כי היא בוחנת הרחבה של תחום הפעילות של משחתת וספינות סיוע המוצבות כיום מול חופי סומליה, במסגרת משימה קיימת למאבק בפיראטיות. גם אם כלי השיט הללו ינועו לעבר הים האדום או מצר הורמוז, הבהיר לי, משימתם היחידה תהיה להגן על מכליות נפט ועל ספינות מסחריות דרום-קוריאניות בלבד, בלי כל מעורבות בלחימה נגד איראן.
שר החוץ הקוריאני צ'ה היון חיזק את המסר בשיחות בוושינגטון מול מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. לפי הודעה שפרסם משרד החוץ הקוריאני, צ'ה הבהיר כי סיאול מוכנה לתרום תרומה משמעותית לשיקום חופש השיט במצר הורמוז, אף שלא נמסרו פרטים מדויקים על היקף המחויבות.
מעבר לסוגיית הכוחות, נדונו בשיחות גם ההסכם הכלכלי המקיף בין המדינות, שנחתם בנובמבר האחרון. במסגרתו הפחית טראמפ את המכסים על יבוא מקוריאה הדרומית, ובהם כלי רכב, מ-25% ל-15%, לצד תמיכה בפיתוח צוללות קוריאניות המונעות באנרגיה גרעינית. בתמורה התחייבה סיאול להשקיע 350 מיליארד דולר בארה"ב, אולם המשא ומתן על פרטי היישום נתקע.
לי חשף כי דחה הצעה שהונחה בפניו במסגרת המגעים, והורה לממשלתו להמשיך במשא ומתן. "אסור לנו להיכנע ללחץ או לכפייה", אמר, והדגיש כי מדובר בעיקרון כללי ולא בהתבטאות המכוונת נגד ממשל טראמפ. לדבריו, המדינות קרובות להסכמה על יעדי גל ההשקעות הראשון, אך נותרו מחלוקות על ניסוח הקשור להיקף ה"סבירות המסחרית" של ההשקעות.
הסירוב לשלוח כוחות אינו מקרי. במלחמת עיראק, כשקוריאה הדרומית שלחה בעבר כוחות למערכה בהובלת ארה"ב, ממשלתו של הנשיא דאז רו מו-היון ספגה ביקורת ציבורית חריפה שפגעה בשיעורי התמיכה בו, למרות שרוב הכוח שנשלח כלל יחידות הנדסה ורפואה בלבד. גם כיום, לפי סקר שנערך לאחרונה, 55% מהציבור הדרום-קוריאני מתנגד לשליחת כוחות למלחמה באיראן, לעומת 32% בלבד שתומכים בכך.
המשבר מגיע בעיתוי פוליטי רגיש עבור לי, ששיעור התמיכה בו צנח לשפל של 37% כ-15 חודשים לתוך כהונתו. לצד המתיחות מול וושינגטון, הוא מתמודד עם קריסת מדד המניות המרכזי בקוריאה הדרומית, עלייה חדה במחירי הדיור והליכים פליליים נגדו שהוקפאו בזמן כהונתו. בשיחות עם רוביו נדונה גם קוריאה הצפונית, כאשר לי ציין כי ייתכן שתתקיים פגישת פסגה בין טראמפ למנהיג הצפון קים ג'ונג און בחודשים הקרובים, אף שהדבר עדיין לא ודאי.
לי צפוי להגיע לארצות הברית בשבוע הבא לצורך העצרת הכללית של האו"ם, שם צפויה להימשך ההתמודדות הדיפלומטית סביב דרישות טראמפ ופרטי עסקת ההשקעות שטרם נסגרה.
נשיא קוריאה הדרומית סירב לשלוח כוחות למלחמה באיראן חרף לחץ ישיר מטראמפ, והציע במקום זאת סיוע מוגבל להגנה על שיט קוריאני בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה