אוסטרליה פרשה ברגע האחרון מהמהלך נגד ההתנחלויות

דרמה דיפלומטית מאחורי הקלעים: אוסטרליה הייתה כמעט בפנים, אבל ברגע האחרון בחרה לצאת. מדובר במהלך בהובלת בריטניה שנועד להגביל את הסחר עם עסקים ישראליים בהתנחלויות ביהודה ושומרון, ולפיו קנברה השתתפה בכל הדיונים המקדימים ואף איתתה שהיא פתוחה לצעדים נוספים נגד ההתנחלויות, אך נסוגה ממש בסוף התהליך.

בשבוע שעבר פרסמו 12 מדינות הצהרה משותפת ובה התחייבות להטיל, או לפחות לשקול, הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות. על ההצהרה חתמו בריטניה, צרפת, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה. אליהן הצטרפה גם קנדה, שהייתה המדינה היחידה מחוץ לאירופה שחתמה על המסמך.

לפי הדיווחים, גורמים באיחוד האירופי ניסו לגבש קואליציה בינלאומית רחבה ככל האפשר כדי להגביר את הלחץ על ישראל. ארבעה מקורות דיפלומטיים ממדינות שונות סיפרו כי אוסטרליה השתתפה בדיונים על הצעדים עד ממש לפני השלמת הנוסח הסופי של ההצהרה. גורם אירופי אחד אף סיפר כי ראה נוסח מוקדם שבו אוסטרליה מופיעה בין המדינות המשתתפות, אולם לא ברור אם קנברה הסכימה רשמית להצטרף או ששמה נכלל בטיוטה מתוך ציפייה שתחתום בסוף. שני מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן אמרו כי רק ביום פרסום ההצהרה הבינו שאוסטרליה לא נמצאת ברשימה.

ההפתעה הייתה גדולה. שני גורמים באיחוד האירופי אמרו כי הופתעו מהחלטת אוסטרליה, ודיפלומט ממדינה נורדית שהעריך מראש כי קנברה תחתום, אמר בפשטות: אוסטרליה "החמיצה הזדמנות" להפעיל לחץ משמעותי על ישראל. גורם דיפלומטי נוסף תיאר את התחושה במילה אחת: אכזבה.

לא כל המקורות ראו את הדברים באותה חדות. אחד הגורמים הציג תמונה מסויגת יותר וטען כי אף שאוסטרליה איתתה פתיחות להצטרף, היא מעולם לא התחייבה לכך באופן חד משמעי. לדבריו, לממשלת ראש הממשלה אנתוני אלבניזי היו הסתייגויות מהיכולת לאכוף חרם יבוא גורף ומההשלכות האפשריות שלו.

גורמים אחרים הצביעו על שיקולים פוליטיים פנימיים שאולי הכריעו את הכף. לפי ההערכות, הלחץ שהופעל על אלבניזי מאז מתקפות הטרור בבונדי, יחד עם ביקורת מצד ארגונים יהודיים על כך שממשלתו לא פועלת בתקיפות מספקת נגד האנטישמיות, מילאו תפקיד בהחלטה. מקורות נוספים ציינו חילוקי דעות בתוך מפלגת הלייבור שמנעו מהממשלה לגבש עמדה מוסכמת בזמן.

משרד החוץ והסחר האוסטרלי בחר להציג את הדברים אחרת. דובר המשרד מסר כי קנברה ושותפותיה הבינלאומיות "פועלות יחד ובתיאום הדוק למען אותה מטרה, גם אם לא כולן נוקטות בדיוק אותם צעדים באותו זמן". לדבריו, "אנו חוששים כי איסורי יבוא גורפים מציבים אתגרים מעשיים, ובכלל זה הצורך להבטיח שהם לא יפגעו בשוגג בעסקים, בעובדים ובמקורות הפרנסה של פלסטינים". הדובר הוסיף כי גם בריטניה עצמה הכירה בקשיים הללו בזמן שהיא מגבשת את החקיקה הדרושה בשנה הקרובה.

במקום חרם יבוא גורף, אוסטרליה מתכננת לקדם מה שהיא מכנה "צעדים ממוקדים נוספים, בתיאום עם שותפים בינלאומיים, כדי להרתיע מפני התנחלויות בלתי חוקיות ואלימות מתנחלים". שרת החוץ האוסטרלית פני וונג מסרה בשבוע שעבר לפרלמנט כי ממשלתה אינה מקדמת בשלב זה איסור יבוא כולל, בשל החשש מפגיעה בלתי מכוונת בעסקים אוסטרליים וכן בפלסטינים ובישראלים.

המהלך הבינלאומי כולו יצא לדרך אחרי ששר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בפרלמנט כי בחלקים מיהודה ושומרון מתבצע "טיהור אתני של פלסטינים בידי טרוריסטים מתנחלים", וכי ממשלת ישראל מעלימה מכך עין. מיליבנד גם קבע כי עמדת בריטניה הרשמית היא שהכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון אינו חוקי, בהתאם לחוות דעת מייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק ב-2024. הצהרותיו החריפות הפתיעו לפי הדיווחים גם נציגים ממדינות שחתמו על ההצהרה, מכיוון שהן חרגו מהשפה המתונה יותר שסוכמה מראש. ישראל מצידה דוחה מכל וכל את הטענות לטיהור אתני ואת הקביעה כי ההתנחלויות והשליטה הישראלית ביהודה ושומרון אינן חוקיות.

חשוב לזכור שאוסטרליה כבר הצטרפה ביוני לבריטניה, קנדה, צרפת ונורווגיה בהטלת סנקציות מתואמות על גורמים ישראליים שהואשמו במימון, בסיוע ובביצוע אלימות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. באותה עת מסרה קנברה כי היא מוכנה לנקוט בצעדים נוספים אם ממשלת ישראל לא תפעל בדחיפות לשינוי המצב בשטח. כעת נותר לראות אם הנסיגה מההצהרה האחרונה תעצור את הלחץ הבינלאומי המתגבר על ישראל, או שמדובר רק בעיכוב זמני לפני מהלך אוסטרלי נפרד.