תשעה ישראלים נעצרו בטורקיה בחשד להונאת פורקס וקריפטו

תשעה אזרחים ישראלים נעצרו בטורקיה במסגרת חקירה נרחבת נגד רשת הונאת השקעות בינלאומית שפעלה בתחומי הפורקס והקריפטו. המעצרים בוצעו כחלק ממבצע רחב היקף שבו נעצרו יותר מ-200 חשודים מתוך כ-248 שנגדם הוגש כתב אישום.

לפי התביעה הכללית באיסטנבול, שפעלה בשיתוף ארגון הביון הלאומי הטורקי, המשטרה והאינטרפול, הרשת הוציאה מקורבנות ברחבי העולם סכום המוערך במעל שלושה מיליארד דולר. הפשיטות בוצעו ב-236 כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה.

משרד החוץ הישראלי מסר כי "אתמול התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית, ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר. משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".

לפי החשד, הרשת הפעילה 42 מוקדים טלפוניים ו-28 חברות קש באיסטנבול ובמוגלה, ושכנעה אנשים ברחבי העולם להשקיע כספים בפורקס ובקריפטו. השיטה המיוחסת לרשת מוכרת מהונאות השקעה דומות בעולם: לקוח פוטנציאלי משאיר פרטים לאחר שנתקל בפרסומת, ומקבל שיחה מנציג הדובר בשפת האם שלו. תחילה מתבקש הלקוח להשקיע סכום קטן, ולאחר שהוא רואה על המסך "רווחים" פיקטיביים, מתבקש להגדיל את ההשקעה. כשמגיע שלב המשיכה, מתחילות דרישות לתשלומי "מס" או "עמלה" לשחרור הכספים, ובשלב מסוים הקשר עם הלקוח נותק לחלוטין.

הרשויות בטורקיה תפסו נכסים בשווי כ-1.5 מיליארד לירה טורקית, לצד 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן, והקפיאו חשבונות בנק ונכסי קריפטו. בדיקת הפעילות הפיננסית העלתה תנועות כספים בהיקף של כ-13 מיליארד לירה טורקית בשנתיים האחרונות, שווי ערך לכ-266 מיליון דולר.

אחת הדמויות הבולטות בפרשה היא ישראלי בשם יגאל עמית, בן 42, המחזיק גם בדרכון פורטוגלי. עוד נודע כי מנהלי הרשת אסרו על העובדים להונות אזרחים ישראלים ואמריקאים, אסרו על שימוש בשפה העברית בתוך המשרד, ואף אסרו על הכנסת טלפונים ניידים אישיים למקום העבודה. לפי הערכות, הרשת העתיקה את פעילותה לטורקיה לאחר שישראל אסרה בשנת 2017 על פעילות חברות אופציות בינאריות בתחומה.

שר המשפטים הטורקי, אקין גירלק, טען כי בראש הרשת עמדו "ברוני הונאה ישראלים", וכתב ברשת האיקס כי "רשת הונאה מאורגנת שתקפה מספר מדינות נחשפה לאחר שקבענו כי הבעלים המרכזיים שלה מקושרים לישראל". נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יצא בעקבות הפרשה למתקפה חריפה על ישראל וכתב כי "אנו יודעים אילו גורמים, ובראשם רשת הטבח הציונית, מוטרדים מתהליך טורקיה ללא טרור. בעזרת האל, לא נעניק להם את ההזדמנות שלה הם מייחלים".

עם זאת, לפי הדיווחים רוב העצורים הם אזרחי טורקיה, ובין החשודים גם אזרחים מאיראן, פקיסטן, סוריה, לבנון ובנגלדש, לצד פלסטינים ואזרחי ירדן ומצרים. בסך הכול מדובר בחשודים מ-20 מדינות שונות. חלק מהישראלים שנעצרו מזוהים כיהודים-טורקים בעלי אזרחות כפולה, מה שמעמיד בספק את המסגור של הפרשה כרשת ישראלית מובהקת.

הפרשה בטורקיה מגיעה בתקופה שבה הרשויות במדינה מגבירות את הפעילות נגד חשדות הונאה ומניפולציות פיננסיות, במקביל לחקירה נפרדת בשוק הקרנות המקומי שבה נעצרו בכירים ובוצע פירוק של 131 קרנות המחזיקות נכסים בהיקף המתקרב ל-20 מיליארד דולר.

החשודים הישראלים טרם הועמדו לדין רשמי, והטענות נגדם טעונות עדיין הוכחה בבית המשפט. משרד החוץ ממשיך לעקוב אחר ההליכים המשפטיים בטורקיה ובוחן את האפשרויות לסיוע קונסולרי לעצורים.