אלטרנטיבה לגרמניה ניצחה בבחירות האזוריות במקלנבורג-מערב פומרניה

רעידת אדמה פוליטית נוספת בגרמניה: מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) זכתה בבחירות האזוריות במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה, לפי מדגם הבחירות שפורסם. המפלגה קיבלה 37.1% מהקולות, זינוק דרמטי של 20.4 נקודות אחוז בהשוואה לבחירות הקודמות.

מפלגת ה-CDU של הקנצלר פרידריך מרץ, לעומת זאת, ספגה מפולת של ממש. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית נחתה על 5.4% בלבד, ירידה חדה של כ-7.9 נקודות אחוז, כשהיא נלחמת ממש על סף החסימה של 5% הדרוש כדי להיכנס לפרלמנט המחוזי.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) נחתה במקום השני עם 35.6%, ירידה של 4 נקודות אחוז, ופספסה בפער דק את ההישג הראשון. מפלגת השמאל קיבלה 7.4%, הירוקים 5.5%, וברית שרה ואגנקנכט החדשה הצליחה לחצות את רף החסימה עם 5% בדיוק, בעוד המפלגה הדמוקרטית החופשית קרסה ל-1.1% בלבד ותפספס את הכנסתה לפרלמנט.

ההצבעה במקלנבורג-מערב פומרניה התקיימה במקביל לבחירות עירוניות בברלין, ושתיהן נחשבות למבחן פוליטי משמעותי לקנצלר מרץ. לפי סקרים שפורסמו לפני יום הבחירות בבירה, מפלגת השמאל Die Linke הובילה עם 22%, ה-CDU עמדה על 20%, ו-AfD צמודה מאחור עם 18%. אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות בברלין היה משבר הדיור, לאחר שמחירי השכירות בעיר כמעט הוכפלו מאז 2014.

ההישג של AfD מגיע רק שבועיים אחרי ניצחון היסטורי שרשמה המפלגה בבחירות במדינת סקסוניה-אנהלט, שם היא קיבלה כ-44% מהקולות. שם, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, הפכה האפשרות של שלטון בהובלת מפלגת ימין קיצוני ברמת מדינה גרמנית למוחשית ממש. ההתחזקות המתמשכת מחזירה לשיח הציבורי בגרמניה את מדיניות "חומת האש", שבמסגרתה מפלגות המרכז מסרבות באופן עקבי לשתף פעולה עם AfD או להקים איתה קואליציה.

AfD, שהוקמה בשנת 2013 כמפלגה שהתנגדה למדיניות גוש האירו, אימצה עם השנים קו לאומני ואנטי-הגירה מובהק. היא דורשת הגבלות חריפות על ההגירה, מצדדת בחידוש הקשרים הכלכליים והאנרגטיים עם רוסיה, מבקשת לצמצם את התמיכה הגרמנית באוקראינה ומתנגדת להמשך השימוש באירו. חלק מהתמיכה בה נובע מחוסר שביעות רצון מהגירה ומיוקר המחיה, אך במזרח גרמניה משחקים תפקיד גם פערים כלכליים וחברתיים שנותרו עוד מתקופת האיחוד עם המערב.

יחסי המפלגה עם הקהילה היהודית בגרמניה נותרים מתוחים ביותר. בתוכנית הרשמית של AfD נדרש עונש חמור על תקיפות והתבטאויות אנטישמיות, והמפלגה מייחסת חלק גדול מהאיום על החיים היהודיים במדינה לאסלאמיזם ולאנטישמיות בקרב חלק מהמהגרים המוסלמים. עם זאת, המועצה המרכזית של יהודי גרמניה מתייחסת אליה בחשדנות עמוקה, וטענה בעבר כי המפלגה הפכה למקום שבו מצאו בית גם אנטישמים וקיצוני ימין, בין היתר בשל התבטאויות של בכירים בה בנוגע לתקופת השלטון הנאצי.

הקנצלר מרץ, שנכנס לתפקיד בהבטחה להחזיר את הכלכלה הגדולה באירופה לצמיחה, מתמודד כעת עם ירידה חריפה בתמיכה האישית בו ועם ביקורת גוברת על מדיניות הפנסיה, המיסוי והכלכלה של ממשלתו. עלויות האנרגיה והדלק הפכו לנושא פוליטי בוער, ובניסיון להקל על הציבור הודיעה הממשלה על הפחתה זמנית במס על בנזין וסולר, שתיכנס לתוקף בתחילת אוקטובר, בעיתוי פוליטי רגיש במיוחד עבור הקנצלר. בכירי ה-CDU ממשיכים בשלב זה להביע תמיכה פומבית במרץ, אך ההפסדים החוזרים ונשנים מגברים את הביקורת בתוך המפלגה עצמה.

הבחירות בשתי המדינות אינן משנות את הרכב הממשלה הפדרלית בגרמניה, אך הן נתפסות כמדד חשוב למגמות הפוליטיות במדינה. לאחר ההישג הדרמטי של AfD בסקסוניה-אנהלט וההיחלשות הנוספת של מפלגות המרכז, נראה שהתוצאות מספקות אינדיקציה נוספת לכיוון שאליו נעה הפוליטיקה הגרמנית, לקראת הבחירות הפדרליות הבאות הצפויות בשנת 2029.