טראמפ מקדם תוכנית ענק לעקוף את מצר הורמוז

מהלך אסטרטגי דרמטי מתגבש הרחק מעיני הציבור, ועלול לשנות את כללי המשחק באזור כולו. ממשל הנשיא דונלד טראמפ מקדם תוכנית ענק בהיקף כולל של עשרה מיליארד דולר, שמטרתה לשקם את תשתיות האנרגיה שנחרבו בשבעה חודשי לחימה מול איראן, ובמקביל לייצר נתיבי הובלה חלופיים שישברו את התלות המוחלטת במצר הורמוז.

Donald Trump (27150816364)צילום: דונלד טראמפ

לפי מסמכים שנחשפו, ארצות הברית מתכוונת להזרים חמישה מיליארד דולר מכספה לקרן חדשה שתישא את השם PACT, ובמקביל דורשת משמונה ממדינות בעלות בריתה באזור לממן יחד סכום דומה. כך, אם התוכנית תצא לפועל במתכונתה המלאה, הקרן תגיע להיקף מרשים של עשרה מיליארד דולר כבר בשלב הראשון.

המדינות שנדרשות להיכנס לתמונה ולהוציא את הארנק הן סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, כווית, בחריין, עומאן, עיראק וירדן. מדובר בחזית כלכלית משותפת חסרת תקדים, שתנוהל בידי סוכנות פיננסים פדרלית אמריקאית, גוף שפעל עד כה כמעט אך ורק במדינות מתפתחות ומעולם לא הופעל במתכונת כזו במזרח התיכון.

היוזמה האמריקאית מגיעה בעקבות פגיעות הרסניות שספג משק האנרגיה האזורי ממטחי טילים וכטב"מים איראניים, שהשביתו עשרות בתי זיקוק, מסופי גז ושדות נפט ברחבי האזור. מצר הורמוז, דרכו שונע כחמישית מכלל הנפט העולמי, הפך במהלך המלחמה לנקודת תורפה אסטרטגית ולנשק סחיטה כלכלי בידי טהרן. המטרה של הממשל האמריקאי אינה רק לתקן הרס שהוערך בעשרות מיליארדי דולרים, אלא לנטרל את היכולת של המשטר האיראני להחזיק את השווקים העולמיים כבני ערובה.

אלא שבמדינות המפרץ לא כולם מריעים לתוכנית. מומחי ביטחון ואנרגיה באזור מתריעים כי מדובר במלכודת מסוכנת, וכי כל עוד אין הסכם מדיני שיבלום את איראן, השקעת מיליארדים בהנחת צינורות ומסופים חדשים עלולה לרדת לטמיון בתוך דקות. בילאל סעב, מנהל בכיר במכון TRENDS US, הגדיר את היוזמה כ"אסטרטגיה מלאה בסיכונים", והזהיר כי בלי מעטפת הגנה אמיתית מול מערכי הטילים והכטב"מים האיראניים, התשתיות החדשות פשוט יהפכו למטרות הבאות של משמרות המהפכה.

הפגיעות הנוכחית כבר הוכיחה את עצמה בשטח. תקיפות כטב"מים שהשביתו את צינור הנפט הסעודי העוקף אילצו את ריאד לשוב ולהזרים כמויות אדירות של נפט דווקא דרך מצר הורמוז המאוים, תוך זינוק בעלויות השילוח וצווארי בקבוק בצי המכליות. במקביל, המורדים החות'ים בתימן ממשיכים לפגוע בנתיבי ים סוף, ואף קיבלו אחריות על מתקפה נגד מתקן דלק סילוני סמוך לנמל התעופה בריאד.

מעבר לאיום הצבאי המיידי, יש גם חשש פוליטי. חוקר הביטחון עומר כרים מאוניברסיטת ברמינגהם מזהיר כי ניתוב הנפט דרך מסדרונות יבשתיים של מדינות שכנות עלול ליצור תלויות פוליטיות חדשות ולסבך עוד יותר את היחסים המתוחים בין מדינות המפרץ לבין עיראק וירדן. קטאר כבר הודיעה כי המשבר סביב מצר הורמוז עלול לעכב חלק מתוכניות ההתרחבות הענקיות שלה בתחום הגז הטבעי הנוזלי, לאחר שתקיפות על מרכז היצוא ראס לפאן השביתו חלק מיכולת היצוא שלה, כשתיקון המתקנים עשוי להימשך שנים.

הקרן החדשה צפויה להתנהל באמצעות תאגיד מימון הפיתוח האמריקאי, ולהתמקד בפרויקטים שנועדו לשקם את מערך האנרגיה ולהגדיל את יכולת ההובלה והיצוא מחוץ לנתיבים הפגיעים ביותר. הכסף ישמש בין השאר לשיקום צינורות, בתי זיקוק ומתקני אנרגיה שנפגעו, ולפיתוח מסלולים חדשים לגמרי שיעקפו את הנתיב הימי המסוכן. מדובר לא רק בשיקום אלא בניסיון של ממש לשנות את מפת האנרגיה של האזור כולו, בין אם באמצעות הים האדום, הים התיכון או נתיבים יבשתיים.

בשלב זה מדובר עדיין ביוזמה שנמצאת בתהליכי גיבוש, וטרם ברור כמה מהמדינות המיועדות אכן יתחייבו לסכומים הנדרשים ומתי ייצאו הפרויקטים הראשונים לדרך. משבר האנרגיה כבר משפיע גם על הכיס האמריקאי, כשמחיר הסולר הממוצע בארצות הברית חצה החודש את רף ששת הדולרים לגלון, רמה חסרת תקדים שהופכת את סוגיית האנרגיה לבעיה פנימית עבור הממשל בוושינגטון, ולא רק לסוגיה גיאופוליטית רחוקה.

התוכנית עדיין בשלבי דיונים, ולא ברור אילו מדינות מהמזרח התיכון בסופו של דבר יצטרפו אליה ויוציאו את הארנק.