משפחות שכולות עתרו לבג"ץ: תנו לנו להיכנס לדיון

פורום "בוחרים בחיים - של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור" עתר בדחיפות לבג"ץ בדרישה מטלטלת: לאפשר לנציגיו להיות נוכחים באולם בעת הדיון בבקשת הפסילה שהגיש נגד רשימת רע"ם. העתירה הוגשה לאחר שהשופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון והיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, דחה את בקשתם להיכנס לאולם.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין יצחק בם, מייצגת את הפורום ואת דבורה גונן, הרצל חג'ג', מירב חג'ג', בועז קוקיא וברנדה למקוס. העותרים מבקשים לאפשר להם, או למספר מצומצם של נציגים ששמותיהם יימסרו מראש, לשבת באולם בכפוף להסדרי הביטחון. הדיון בבקשת הפסילה קבוע ליום רביעי, ה-23 בספטמבר, בשעה 14:50, ובשל סמיכות המועד מבקשים העותרים מבג"ץ צו ארעי דחוף שיעצור את הדיון עד להכרעה בעתירה.

הטענה המרכזית של הפורום חדה: מדובר לא בקהל חיצוני שמבקש לצפות בהצגה, אלא בבעל הדין עצמו שיזם את הליך הפסילה. לפי העתירה, אנשי הפורום אספו במשך שנים את החומרים והראיות שעליהם מבוססת הבקשה, ובועז קוקיא אף חתם באופן אישי על התצהיר התומך בה. הפורום מדגיש כי המצב הנוכחי אבסורדי: נציגי רע"ם, הצד שנגדו מוגשת בקשת הפסילה, יורשו לשבת באולם, בעוד נציגי הפורום שהגיש את הבקשה יידרשו לצפות מרחוק.

בהחלטתו לדחות את הבקשה, ציין השופט סולברג כי למרות שהדיון יתקיים באולם הגדול ביותר בכנסת, מספר המקומות מוגבל, וכי יש לתת קדימות לחברי הוועדה, נציגי הרשימה, באי כוח הצדדים, עובדי הוועדה, אנשי תקשורת וכוחות אבטחה. הוא הוסיף כי ניסיון העבר מלמד שדיונים מסוג זה עלולים לעורר "רגשות עזים" ו"התלהטות יצרים רגעית", גם כאשר הנוכחים אינם משתתפים באופן פעיל. עוד קבע השופט כי מידת הקרבה של המשפחות השכולות לעניין "אינה גבוהה יחסית", מאחר שבקשת הפסילה אינה מכוונת נגד המעורבים ישירות בפיגועים שבהם נרצחו יקיריהם.

קביעה זו של השופט סולברג היא שעליה תוקף במיוחד הפורום בעתירתו. לטענת העותרים, בקשת הפסילה מבוססת על מחקר בן יותר מאלף עמודים, העוסק בין היתר בטענות לקשרים ולתמיכה חומרית של רע"ם ועמותות הפועלות במסגרתה בארגון חמאס, הארגון שמחבליו רצחו את יקיריהם. מדובר בטענות שעדיין ממתינות להכרעת ועדת הבחירות ולא בקביעות שיפוטיות סופיות.

מפורום "בוחרים בחיים" נמסרה תגובה חריפה: "לא ייתכן שנציגי רע"ם יישבו בתוך האולם, ואילו המשפחות השכולות שהגישו את בקשת הפסילה יישארו בחוץ. אנחנו אלה שאספנו במשך שנים את הראיות, אנחנו אלה שיזמנו את ההליך ואנחנו בעלי הדין בו". הפורום הוסיף: "קשה לקבל במיוחד את הקביעה שלפיה מידת הקרבה של המשפחות השכולות לעניין אינה גבוהה. יקירינו נרצחו בידי מחבלי חמאס, ובקשת הפסילה שהגשנו עוסקת בין היתר בטענות לתמיכה בארגון חמאס. הקשר שלנו לדיון אינו תיאורטי, הוא נכתב בדם של המשפחות שלנו".

בקשת הפסילה של הפורום אינה עומדת לבדה. היא תידון במאוחד יחד עם שתי בקשות נוספות נגד רע"ם: האחת מטעם הליכוד, והשנייה מטעם עוצמה יהודית בראשות השר איתמר בן גביר. בפרסום נפרד נודע כי בן גביר, יחד עם חברת הכנסת טלי גוטליב, יובילו וייצגו בעצמם את המפלגה בדיונים הדרמטיים שיתקיימו בפני ועדת הבחירות, גם בבקשה לפסילת רשימת רע"ם וגם בבקשה נפרדת לפסילתו האישית של יושב ראש בל"ד, סאמי אבו שחאדה.

איתמר בן גבירצילום: איתמר בן גביר

הבקשה נגד אבו שחאדה, שעליה חתום בן גביר עצמו כמבקש, מתבססת בין היתר על מאמר שפרסם יושב ראש בל"ד ב-8 באוקטובר 2023, יממה בלבד אחרי מתקפת הטרור של חמאס. לטענת עוצמה יהודית, המאמר וכן התבטאויות נוספות מהווים עדות לתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בעת הגשת הבקשה תקף בן גביר את בית המשפט העליון ואמר: "עד היום בית המשפט העליון הכשיר בזה אחר זה את כל תומכי הטרור שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת, בניגוד ללשון החוק. הגיעה השעה לעשות שינוי מערכתי ותפיסתי".

מנגד, רע"ם דוחה את כל הטענות נגדה. בתגובה שהגישה באמצעות מרכז "עדאלה", נטען כי העתירות אינן מציגות ראיה של ממש לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, וכי אף אחת מעילות הפסילה אינה מתקיימת. גם אבו שחאדה עצמו השיב לוועדה כי הניסיון לייחס לו תמיכה באלימות חסר שחר, הדגיש כי גינה פגיעה בחפים מפשע לאחר השבעה באוקטובר וקרא להסדר מדיני.

הדיונים המשולבים בוועדת הבחירות המרכזית, שאותם ינהל השופט סולברג, צפויים להפוך לזירה משפטית ופוליטית סוערת. כל הכרעה, בין אם תהיה פסילה ובין אם הכשרה, לא תהיה סופית: היא תגיע להכרעה אחרונה בפני הרכב שופטי בג"ץ, עד למועד הבחירות עצמו.