אושרה תביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים על ריבית העו"ש

בית המשפט המחוזי מרכז אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים במשק, בטענה שהם התעשרו מכספי לקוחות שישבו בחשבונות העו"ש בלי לשלם עליהם ריבית ראויה. מדובר בבנק לאומי, מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. בנק הפועלים נשאר מחוץ להליך.

התביעה עוסקת בכספים שהוחזקו ביתרת זכות בחשבונות העו"ש של לקוחות הבנקים. המבקשים בתביעה מעריכים כי היקף הפגיעה בלקוחות בין השנים 2022 ל-2025 מגיע לכ-3.6 עד 5.1 מיליארד שקלים.

הטענה המרכזית שעומדת בבסיס התביעה היא שהבנקים נהנו ממקור מימון זול במיוחד. הכסף שהלקוחות השאירו נזיל בחשבון העו"ש שימש את הבנקים לפעילות אשראי והניב להם הכנסות משמעותיות, בעוד שהלקוחות עצמם קיבלו על אותו כסף ריבית זעומה, ולעיתים לא קיבלו ריבית כלל.

השופט שמואל בורנשטין, שדן בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, קבע כי קיים סיכוי סביר לקבל את הטענה של עשיית עושר ולא במשפט. עם זאת, מדובר בשלב ביניים בלבד. אישור הניהול כתביעה ייצוגית משמעו שהטענה עברה את המשוכה הראשונית ותידון מעתה בשם קבוצה רחבה של לקוחות, אך אין בכך משום קביעה שהבנקים אכן חייבים בתשלום המיליארדים הנטענים.

הבנקים הנתבעים דחו את הטענות. עמדתם היא שבתקופה הרלוונטית לא הייתה כל חובה בדין לשלם ריבית על יתרות זכות בעו"ש, וכי גם ההסכמים שנחתמו מול הלקוחות לא יצרו חובה כזו.

בנק הפועלים בולט בהיעדרו מהתביעה, וזאת בזכות מנגנון ייחודי שהוא מפעיל תחת השם "עו"ש מקזז", אשר הורחב משמעותית בשנת 2023. במקום לשלם ריבית על כל יום שבו החשבון נמצא בפלוס, המנגנון של הפועלים מקזז את ימי הזכות שנצברו במהלך החודש מול ימי החובה. כך למשל, לקוח שהיה עשרה ימים בפלוס של אלף שקלים ולאחר מכן עשרים ימים במינוס של אותו סכום, ישלם ריבית רק על עשרה מתוך עשרים ימי המינוס, במקום לשלם על כל התקופה.

הפער הכספי הנובע מהמנגנון עשוי להיות משמעותי, שכן ריבית החובה בעו"ש גבוהה בהרבה מריבית הזכות. כאשר ריבית המינוס עומדת סביב 12% והריבית על יתרת הפלוס נעה בין 1% ל-1.5%, שווי הקיזוז של יום מינוס גבוה כמעט פי שמונה משווי הריבית על יום פלוס באותו סכום. השיטה מתאימה בעיקר לחשבונות שנעים במהלך החודש בין פלוס למינוס, כאשר המשכורת נכנסת והחשבון עולה לפלוס, ולאחר מכן כרטיסי אשראי, משכנתה והוראות קבע מחזירים אותו למינוס. מדובר בדפוס התנהלות שמאפיין חלק גדול מהציבור.

מנגנון הקיזוז של הפועלים מוגבל לתקרה מצטברת של עד 300 אלף שקל בחודש, והוא מופעל אוטומטית בחשבונות פרטיים שיש בהם מסגרת אשראי, ללא צורך בפעולה יזומה מצד הלקוח. עם זאת, לקוחות שמחזיקים יתרת זכות קבועה במהלך כל החודש, בלי לרדת למינוס בכלל, אינם נהנים מהמנגנון כלל, שכן אין להם ימי חובה שאפשר לקזז מולם. גם מזרחי טפחות הפעיל בשנים האחרונות מנגנוני קיזוז דומים במסגרת חבילות מסוימות, כך שהחלוקה בין הבנקים אינה חד משמעית, אך במקרה של הפועלים הקיזוז הפך לחלק רחב ואוטומטי במבנה העו"ש עוד לפני שהמחלוקת על ריבית הזכות הגיעה לפתחו של בית המשפט.

התביעה הייצוגית צפויה כעת להתנהל בבתי המשפט על פני זמן ממושך, כאשר הבנקים הנתבעים יידרשו להתמודד עם הטענות לגופן, ולקוחות רבים ימתינו לראות אם ההליך יתורגם לפיצוי כספי בפועל.