שלוש שנים אחרי הטבח האכזרי של השביעי באוקטובר, נתון מפתיע חושף שינוי כיוון דרמטי בעוטף עזה: אוכלוסיית האזור לא רק לא הצטמקה, אלא דווקא גדלה בכ-5,000 תושבים לעומת התקופה שלפני המלחמה. כיום מונה החבל כ-66 אלף תושבים, עלייה של כ-10% בקצב מהיר פי 2.5 מהממוצע הארצי.
הנתונים, שמתבססים על מידע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנהלת תקומה, מתפרסמים לקראת יום הזיכרון לטבח. יותר מ-90% מתושבי העוטף כבר חזרו לבתיהם. אבל מאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה מורכבת יותר: הקהילות שנפגעו הכי קשה עדיין לא סיימו את הדרך הביתה.
ארבעה קיבוצים, חולית, כפר עזה, בארי וניר עוז, נמצאים עדיין באמצע התהליך. כ-2,600 תושבים מהם גרים כרגע ביישובים זמניים שהוקמו במיוחד עבורם, בזמן שהבתים המקוריים משופצים ונבנים מחדש. תושבי כפר עזה מתגוררים בשפיים וברוחמה, אנשי בארי בחצרים, קהילת ניר עוז בכרמי גת שבקרית גת, ותושבי חולית במחנה זמני ברביבים.
תהליך השיבה כבר יצא לדרך בחולית באוגוסט האחרון. בכפר עזה הוא צפוי להתחיל בסוף ספטמבר. בבארי, הקהילה שספגה את אחת הפגיעות הקשות ביותר בטבח, החזרה תתחיל בדצמבר ותושלם רק ביולי 2027. ניר עוז, שגם בה נרצחו ונחטפו רבים, תתחיל את המסע הביתה באחרונה מכל הקיבוצים, בסוף 2027.
מנהלת תקומה מאפשרת לתושבים גמישות: מי שירצה יוכל להישאר ביישוב הזמני עד שנה שלמה אחרי שהקיבוץ שלו יסיים את השיקום. בפועל, עדיין לא ברור כמה מהתושבים יבחרו לחזור בפועל לעוטף עזה כשהזמן יגיע.
מאחורי המספרים עומדת השקעה כספית עצומה. מנהלת תקומה הזרימה כ-1.7 מיליארד שקל להקמת מגורי הביניים ששימשו את הקיבוצים המפונים. בנוסף, תקציב השיקום הפיזי של המבנים והתשתיות ביישובי עוטף עזה עומד על כ-1.5 מיליארד שקל נוספים.
הפירוט לפי יישוב מגלה פערים גדולים: בארי, שנפגעה הכי קשה, מקבלת 473 מיליון שקל לשיפוץ 350 מבני מגורים ומבני ציבור ולבניית 132 בתים חדשים. ניר עוז מקבלת 232 מיליון שקל לבניית 95 בתים ומבני ציבור, ביניהם חדר אוכל וכלבו, ולשיפוץ 30 בתים נוספים. כפר עזה תקבל 211 מיליון שקל לשיפוץ 280 בתים ובנייה מחדש של 98 בתים, וחולית, הקטנה מבין הארבעה, תקבל 57 מיליון שקל לשיפוץ יסודי של 110 בתים.
ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, התייחס לנתונים ואמר: "שלוש שנים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר המחשבות שלנו נתונות בראש ובראשונה לתושבי העוטף שחוו את אירועי הטבח של אותו יום. אנו מחויבים להמשיך ללוות אותם וליצור עבורם את התנאים להשתקם, להתחזק ולבנות מחדש את חייהם כאן". הוא הוסיף כי "בימים אלה אנחנו נמצאים בנקודה משמעותית בתהליך השיקום של החבל, ובמקביל אנחנו מעמיקים את המעבר משיקום לצמיחה ארוכת טווח".
פרידמן ציין כי המשימה לא מסתכמת רק בשיקום הפיזי. "המשימה שלנו היא לא רק להשלים את מה שעוד נדרש ביישובים שנפגעו, אלא ליצור כאן את התנאים שיאפשרו לחבל להמשיך להשתקם, לצמוח ולמשוך אליו משפחות ותושבים חדשים", אמר. לפי היעד שהציבה מנהלת תקומה, אוכלוסיית העוטף אמורה להכפיל את עצמה עד שנת 2033, כאשר בשנים הקרובות ימשיכו ההשקעות בחינוך, בבריאות, בכלכלה ובתעסוקה באזור.
עד סוף 2026 צפויה מנהלת תקומה לחייב כ-2.8 מיליארד שקל נוספים מתוך התוכנית הרב-שנתית שהיקפה הכולל עומד על 17 מיליארד שקל. עד אז יתבררו גם התוצאות בשטח: כמה מתושבי בארי וניר עוז יבחרו לממש את זכותם לחזור הביתה, וכמה יעדיפו להישאר במקומות שאליהם עברו בעקבות הטבח.
לקראת סוף 2027 צפויים כל תושבי עוטף עזה שפונו בעקבות הטבח לעמוד בפני ההחלטה הסופית: לחזור לבתים המשוקמים או להתחיל פרק חדש במקום אחר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה