ביל אקמן: העלאות הריבית של הפד יחריפו את האינפלציה

המיליארדר ביל אקמן, מייסד ומנכ"ל קרן הגידור פרשינג סקוור, יוצא בהתקפה חריפה על מדיניות הפדרל ריזרב. לטענתו, העלאות הריבית שמבצע הבנק המרכזי האמריקאי לא רק שלא יבלמו את האינפלציה, אלא עלולות דווקא להחריף אותה. הסיבה, לדבריו: מהפכת הבינה המלאכותית שינתה את כללי המשחק הכלכליים המוכרים.

בפוסט שפרסם ברשת X כתב אקמן: "ההנחה שהעלאת הריבית תוריד את האינפלציה נשענת על אמונה אחת: ריבית גבוהה יותר מפחיתה ביקושים והשקעות. ואולם מה אם שיעורי ריבית גבוהים יותר לא יפחיתו את הביקוש וההשקעות, מאחר שהביקוש ל-AI ואנרגיה לא מושפע מריביות גבוהות יותר?". לדבריו, לניצחון במרוץ לבינת-על יש החזר על ההשקעה כמעט אינסופי, ולכן הביקוש לכוח מחשוב יישאר גבוה ללא קשר למחיר הכסף.

אקמן מתאר מעגל מסוכן: ככל שהפד מעלה את הריבית, כך גדלה האינפלציה, מה שמכריח את הבנק המרכזי להעלות את הריבית עוד יותר, וחוזר חלילה. "ברגע הייחודי הזה בהיסטוריה, ריביות גבוהות יותר לא יובילו לאינפלציה נמוכה יותר, כשעלויות הריבית משובצות בכל דבר", כתב. הוא סיים את הפוסט בשאלה רטורית: "מה אם המודלים הישנים אינם תקפים לפרדיגמה הנוכחית, והפד טועה? אני חושב שהפד אולי בדיוק עשה טעות".

הדברים נכתבו בעקבות החלטת הפד מהשבוע שעבר להעלות את הריבית ברבע אחוז, לטווח של 3.75% עד 4%, זו ההעלאה הראשונה מאז 2023. שיעור האינפלציה בארה"ב עומד כיום על 3.4%, מעל יעד הפד שנקבע על 2%. במקביל, תשואות האג"ח הארוכות בארה"ב כבר עברו את רף ה-5%, ומחירי האנרגיה נותרים גבוהים.

הטענה המרכזית של אקמן נשענת על היקף ההשקעות חסר התקדים שמזרימות ענקיות הטכנולוגיה לתחום הבינה המלאכותית. הערכות בשוק מדברות על יותר מ-600 מיליארד דולר של השקעות הון בענקיות הטכנולוגיה במהלך 2026 בלבד, כאשר חלק מההערכות מתקרבות ל-800 מיליארד דולר כשמכניסים לתמונה גם ספקי תשתיות. אמזון ומיקרוסופט לבדן צפויות להוציא השנה כ-410 מיליארד דולר על השקעות הון.

ההיגיון הכלכלי המסורתי קובע כי ריבית עולה מייקרת משכנתאות, הלוואות לרכב ואשראי עסקי, מה שמוביל משפחות להוציא פחות וחברות לדחות השקעות, וכך הביקוש נרגע והאינפלציה יורדת בהדרגה. אלא שחברות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא, אלפאבית ואורקל נמצאות במרוץ שבו עיכוב של שנה יכול להיות שווה אובדן נתח שוק לשנים ארוכות. חלק גדול מהשקעותיהן ממומן מתזרים מזומנים פנימי, ולא מהלוואות, ולכן הן פחות רגישות למחיר הכסף מיזם נדל"ן ממונף או מפעל קטן.

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית יוצרות ביקוש חריג למשאבים פיזיים: קרקע, קווי מתח, שנאים, מערכות קירור, שבבים, נחושת ואלומיניום. ייצור שבבי בינה מלאכותית גדל בעשרות אחוזים בשנה, בעוד היכולת להוסיף כושר ייצור חשמל וחיבורי רשת מתקדמת בקצב איטי בהרבה. באזורים מסוימים בארה"ב כבר נאלצות חברות להמתין שנים לחיבור חדש לרשת החשמל, מה שמעלה מחירים גם בשוק הרגיל.

עם זאת, לא כל הכלכלה חסינה מהריבית. הריבית הממוצעת על משכנתה ל-30 שנה בארה"ב הגיעה השבוע לסביבת 7.45%, ומשכנתה של 400 אלף דולר עולה כיום מאות דולרים יותר בחודש לעומת התקופה שבה הריבית עמדה על כ-6%. גם חברות קטנות מרגישות את העלייה בתשואות, כשעסקה שהייתה כדאית במימון של 4% מאבדת את כדאיותה כשהריבית על החוב מגיעה ל-8% עד 10%. כך נוצרות בפועל שתי כלכלות מקבילות: אחת של משפחות, עסקים קטנים ונדל"ן ממונף שבה הריבית עדיין עובדת בדיוק כפי שמלמדים בספרי הכלכלה, ואחת של ענקיות הטכנולוגיה שבה הריבית משחקת תפקיד שולי בהרבה.

אקמן אינו זר לביקורת על הפד. כבר ב-2021 קרא לבנק המרכזי להעלות את הריבית במהירות כדי להתמודד עם האינפלציה, וב-2022 הביע ספק שהפד יצליח להוריד את האינפלציה בחזרה ליעד של 2%. פרשינג סקוור, הקרן שהוא מנהל, נכנסה השנה להשקעה במיקרוסופט, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתשתיות בינה מלאכותית, מה שמעניק למיליארדר נגישות ישירה לזירה שעליה הוא כותב.

הטענה של אקמן צפויה לעמוד עכשיו במבחן בזמן אמת. אם הפד ימשיך להעלות ריבית בחודשים הקרובים, השקעות הענק של חברות הטכנולוגיה יבחנו עד כמה הביקוש לבינה מלאכותית באמת חסין למחיר הכסף, בעוד שהמשכנתאות היקרות ועלויות האשראי הגבוהות ימשיכו להכביד על שאר המשק בהתאם לכללים הישנים.