מחלוקת פוליטית חריפה פרצה במוצאי שבת בתוך מחנה הימין, כאשר השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר יצא בהתקפה חזיתית על יו"ר זהות משה פייגלין. הסיבה: פייגלין התנגד בפומבי לעצם השימוש במנגנון פסילת מועמדים ורשימות לכנסת, ובן גביר לא התכוון לתת לזה לעבור בשקט.
איתמר בן גבירצילום: איתמר בן גביר"ידידי משה פייגלין טועה ומטעה!", כתב בן גביר בחריפות. "מי שתומך ב-7.10 כמו סמי אבו שחאדה חייב להיפסל ומי שתומך ברצח חיילים כמו רע"ם וסמי אבו שחאדה, חייב להיזרק מהכנסת!". הדברים הגיעו כתגובה ישירה לעמדתו של פייגלין, שפורסמה קודם לכן בחשבון הטוויטר שלו.
פייגלין, מצדו, טען כי "כל רעיון הפסילה של מועמדים ורשימות אינו עולה בקנה אחד עם העיקרון הדמוקרטי הבסיסי". לדבריו, מי שביצע עבירה כמו הסתה או המרדה צריך לשלם על כך מחיר פלילי, אך לא לאבד את זכותו הבסיסית להתמודד בבחירות. "בהתבטאות אסורה צריך לטפל החוק. אך בספר החוקים אין ענישה בדמות שלילת הזכות לבחור או להיבחר", כתב. הוא אף הוסיף בסגנון אישי: "מי שהואשם בהסתה או בהמרדה, כמוני, שיתכבד ויישב בכלא, אך גם משם שמורה לו הזכות להציע את מועמדותו".
העימות הפומבי בין השניים אינו מתרחש בחלל ריק. הוא פורץ ימים ספורים בלבד לאחר דיוני פסילה סוערים בוועדת הבחירות המרכזית, שבהם נדונו בקשות להוצאת מספר מועמדים ורשימות מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26, בהתאם לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. הסעיף מאפשר לפסול מועמד או רשימה במקרים של שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה.
במוקד הדיונים עמד יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, שנגדו הוגשה בקשת פסילה על רקע מאמר והתבטאויות שיוחסו לו לאחר טבח 7 באוקטובר. ועדת הבחירות אישרה בסופו של דבר את פסילתו, ובאופן חריג ביותר גם יו"ר הוועדה עצמו, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, תמך בהחלטה בהצבעה. לצד אבו שחאדה נדונו גם בקשות לפסילת ח"כ עופר כסיף, מפלגת רע"ם והרשימה המשותפת.
אבו שחאדה עצמו דוחה מכל וכל את הטענות נגדו. לדבריו, הוא מתנגד לפגיעה באזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד, וכשכתב את המאמר השנוי במחלוקת עדיין לא היה ידוע מלוא היקף הזוועות שבוצעו ביישובי עוטף עזה. "אני לא תומך בטבח ולא מצדיק אותו", הבהיר. הפרשה עדיין לא הגיעה לסופה, שכן היא צפויה לעלות בפני בית המשפט העליון, שיכריע בסופו של דבר בגורלו הפוליטי של יו"ר בל"ד.
מעניין לציין כי לא כל בקשות הפסילה שהוגשו התקבלו. באותם דיונים נדחו בקשות לפסול את מפלגת עוצמה יהודית עצמה, את רשימת הציונות הדתית-זהות ואת מפלגת הדמוקרטים. כך נוצר מצב שבו הוועדה הפעילה את מנגנון הפסילה כלפי רשימות ומועמדים ערביים בלבד, בעוד שלוש הבקשות נגד רשימות יהודיות נדחו כולן.
אחד הרגעים הבולטים בדיונים קשור דווקא לבקשה שהגישה עוצמה יהודית עצמה, לפסול את מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, בטענה להסתה לגזענות ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הבקשה לא זכתה לתמיכה מלאה בתוך הקואליציה. ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית קרא לעוצמה יהודית למשוך אותה, בטענה שאין מקום "לדלל" את מה שהגדיר כהישג באמצעות מה שכינה דיוני סרק. בעוצמה יהודית לא אהבו את הביקורת, וח"כ טלי גוטליב השיבה לרוטמן כי מפלגתה אינה זקוקה לו ל"נקודות". בסופו של דבר נדחתה גם הבקשה הזו, והדמוקרטים הורשו להתמודד.
יו"ר ועדת הבחירות, השופט סולברג, התייחס במהלך הדיונים לרגישות הרבה שבשימוש בכלי הפסילה, והזהיר כי מדובר בסמכות שיש להפעיל בזהירות ובריסון, שכן היא פוגעת לא רק במועמד אלא גם בציבור המבקש לבחור בו. הדברים ממחישים את הפער העמוק בין שתי הגישות שעומדות כיום במרכז הוויכוח בימין: פייגלין מציג עמדה עקרונית שלפיה יש להיאבק בהסתה ובאלימות אך ורק דרך המשפט הפלילי, בעוד בן גביר טוען כי יש עמדות ומעשים שחוצים גבול לגיטימי ומצדיקים הרחקה מוחלטת מהכנסת.
הפרשה עדיין רחוקה מסיום. בית המשפט העליון צפוי לדון בהחלטת הפסילה נגד אבו שחאדה, וההכרעה שם תשפיע לא רק על גורלו האישי של יו"ר בל"ד, אלא גם על עתיד השימוש במנגנון הפסילה בבחירות הבאות לכנסת. גם המחלוקת הפנימית בתוך מחנה הימין, בין בן גביר לפייגלין ובין רוטמן לעוצמה יהודית, צפויה להמשיך וללוות את מערכת הבחירות בשבועות הקרובים.
הפרשה סביב פסילת אבו שחאדה תגיע להכרעה סופית בבית המשפט העליון, בעוד הוויכוח על גבולות מנגנון הפסילה ממשיך לפצל את מחנה הימין מבפנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה