מצרים לנתניהו: התרעה שלישית לפני מתקפת חמאס

פרט מטלטל חדש נחשף בנוגע לימים שקדמו למתקפת השבעה באוקטובר: ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, התקשר באופן אישי לראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת אוקטובר 2023 והזהיר אותו במפורש מפני מתקפה אפשרית מרצועת עזה. השיחה, שלא פורסמה מעולם עד כה, מצטרפת לשרשרת התרעות שקיבלה ישראל מגורמים מצריים בשבועות שקדמו לטבח.

לפי הדיווח, זו הייתה כבר האזהרה השלישית שהעבירה מצרים לישראל בנושא. שתי התרעות קודמות, שהתייחסו לסימנים לפעילות חריגה של חמאס המצביעה על מתקפה מתקרבת, לא זכו להתייחסות מספקת מצד ישראל. כאמל, כך עולה, הלך ונעשה מודאג ככל שהמידע הצטבר, עד שהחליט לפנות ישירות לנתניהו בטלפון ולהעביר לו את ההתרעה בעצמו.

גורמים בממשלה ערבית שצוטטו בדיווח ציינו כי ההתרעה שהעביר כאמל לנתניהו כללה מידע על סימנים לכך שחמאס מתכנן פעולה משמעותית מעזה, אך לא כללה פרטים מדויקים על מועד המתקפה או על היקפה. ימים ספורים בלבד לאחר השיחה, פרץ חמאס לישראל בטבח השבעה באוקטובר.

לא מדובר רק בשיחת טלפון. תחקיר נוסף שפורסם בסוף השבוע העלה כי כאמל אף הגיע פיזית לישראל בעצמו, כשלושה שבועות לפני המתקפה. לפי התחקיר, ראש המודיעין המצרי נחת בטיסה קצרה ב-26 בספטמבר 2023, אחת עשרה ימים בלבד לפני השבעה באוקטובר, לצורך פגישה עם גורמי ביטחון ישראלים.

בפגישה זו, כך נמסר, העביר כאמל מסר ברור לפיו חמאס נערך למתקפה משמעותית. עם זאת, גם באותה פגישה לא נמסרו פרטים מבצעיים מדויקים לגבי מועד הפעולה או היקפה המדויק.

הדיווח מוסיף פרט נוסף: נתניהו קיבל התרעה גם ממקור בינלאומי נוסף, בשיחה עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שהתקיימה כבר בספטמבר 2023. גם בשיחה זו הועברו לנתניהו אינדיקציות לכך שחמאס נערך למתקפה. אלא שלפי גורמים בממשלה ערבית ואנשים המעורים בפרטים, נתניהו "לא נראה משוכנע" מהמידע שהוצג בפניו.

מנגד, בלשכת ראש הממשלה דוחים בתוקף את כל הטענות. לפי הודעה רשמית שיצאה מהלשכה, נתניהו לא שוחח ולא נפגש עם עבאס כאמל בכל החודשים שקדמו לשבעה באוקטובר. עוד נטען בלשכה כי מעולם לא הועברה אליו התרעה מצרית באמצעות גורם מודיעיני ישראלי, וכי מדובר בטענות שכבר הוכחשו בעבר על ידי המשרד.

הדיווחים החדשים מצטרפים לשורה ארוכה של פרסומים העוסקים בשאלה הבוערת: אילו התרעות בדיוק קיבלה ישראל לפני המתקפה הקטלנית ביותר בתולדותיה, וכיצד טופל המידע הזה במערכת המדינית והביטחונית. הפער בין הגרסה המצרית, המתוארת בפרוטרוט על ידי גורמים המעורים בפרטים, לבין ההכחשה הגורפת של לשכת ראש הממשלה, ממשיך להזין את הוויכוח הציבורי סביב האחריות לכשל המודיעיני.

בימים הקרובים צפויים פרסומים נוספים בנושא, כחלק מתחקירים מקיפים העוסקים בשרשרת האירועים שקדמה למתקפה. ועדות חקירה שונות, רשמיות ובלתי רשמיות, ימשיכו כנראה לבחון את סוגיית ההתרעות שהוזנחו, כולל תפקידה המדויק של מצרים בניסיון להזהיר את ישראל מבעוד מועד.