האוצר בולם את מכירת צים: חשש מתלות באפאג-לויד

עסקת מכירת חברת הספנות צים לחברה הגרמנית האפאג-לויד ולקרן פימי הישראלית, בהיקף של כ-4.2 מיליארד דולר, נמצאת בימים אלה על כף המאזניים. משרד האוצר הגיש הערב חוות דעת חד-משמעית שקובעת כי אין לאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית, וגם משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר עמדה נחרצת שמורידה את המתווה מהפרק. מנגד, שר הכלכלה ניר ברקת שינה את עמדתו הקודמת ומקדם כעת את אישור העסקה, בניגוד לדרג המקצועי במשרדו.

צילום: בנימין נתניהו

מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי הגיש הערב לרשות החברות הממשלתיות חוות דעת שגובתה על ידי החשבת הכללית, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית. במסמך נכתב כי "הסיכונים הקיימים בעסקה במתכונתה הנוכחית גוברים על יתרונותיה ועל הסיכונים הכרוכים באי-אישורה". באוצר מבהירים כי אין מדובר בהתנגדות עקרונית לכל שינוי בבעלות על צים, אלא בדרישה שכל עסקה חדשה תצמצם באופן מהותי את הסיכונים שהמשרד מזהה.

לפי ההסכם שנחתם בפברואר, האפאג-לויד תרכוש את צים ותהפוך אותה לחברת בת בבעלותה המלאה. במקביל תוקם חברה חדשה בשם "צים ישראל", בבעלות קרן פימי, שתחזיק ב-12 אוניות ותחכור ארבע נוספות מהאפאג-לויד, בהשוואה ל-99 אוניות המופעלות כיום על ידי צים. הטענה המרכזית של משרד האוצר היא שצים ישראל לא תהיה חברת ספנות עצמאית באמת, אלא תישאר תלויה במידה רבה בהאפאג-לויד לצורך מכולות, קיבולת הובלה ותשתיות תפעוליות, בעת שהיא בעצמה תתחרה בחברה הגרמנית בקו לארצות הברית.

חשש נוסף שמעלה משרד האוצר נוגע להשפעה זרה על החברה. ממשלת קטר מחזיקה בכ-12.3% ממניות האפאג-לויד, וממשלת סעודיה בכ-10.2% נוספים. במסמך נטען כי מבנה כזה, בשילוב התלות התפעולית של צים ישראל בחברה הגרמנית, עלול לאפשר הפעלת לחצים פוליטיים או מדיניים בעת משבר. באוצר מדגישים כי אין מדובר בקביעה שהמדינות אכן יפעילו לחץ כזה, אלא בסיכון שיש להביא בחשבון.

חוות הדעת מפרטת גם ביקורת על מבנה העסקה עם פימי, שתקבל את צים ישראל ללא תשלום מיידי וללא השקעת הון עצמי במועד ההקמה. לפי האוצר, מבנה זה יוצר כשל תמריצים: אם החברה תצליח, פימי תיהנה מהרווחים, אך אם תיקלע למשבר, המדינה עלולה להידרש להעמיד ערבויות או להזרים הון כדי לשמר את רציפות האספקה. בנוסף, האוצר מטיל ספק בתחזית העסקית של צים ישראל, שמניחה עלייה של כ-60% בהכנסה הממוצעת ממכולה תוך עשור, בעת שהקו לארצות הברית עבר מרווח של כ-60 מיליון דולר ב-2023 להפסדים בשנתיים האחרונות.

בניתוח נפרד שערך משרד האוצר על ביטחון האספקה, הוזהר כי בעת חירום שבו מבטחים זרים יאסרו על אוניות לפקוד את ישראל, לצים ישראל לא תהיה שליטה תפעולית עצמאית מספקת, מכיוון שהיא לא תחזיק בקו עצמאי למזרח הרחוק, האחראי לכ-35% מיבוא המכולות לישראל. משרד ראש הממשלה הצטרף להתנגדות בעמדה נפרדת שהוגשה במקביל, שקבעה כי גם אם יוצע מתווה משופר עם עוד הגנות והתחייבויות, הבעיה המבנית העמוקה בעסקה תישאר על כנה.

בניגוד לקו הזה, שר הכלכלה ניר ברקת עבר תפנית מהותית. לפי הדיווחים, עמדתו החדשה נוצרה בעקבות פגישה עם מנכ"ל קרן פימי ישי דוידי, שביקש להיפגש עמו על רקע שינויים שהציגו האפאג-לויד ופימי במתווה העסקה. דוידי טען בפני ברקת כי כיום החשיפה של צים למעורבות קטארית וסעודית גדולה יותר מזו שתהיה אחרי העסקה, שכן ללא גרעין שליטה, משקיעים ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל יכולים לרכוש עד 24% ממניות צים בבורסה בלי לדווח על כך. ברקת הורה לדרג המקצועי במשרד הכלכלה, בראשות רועי פישר, לקיים פגישה חוזרת עם הרוכשות אחרי חג הסוכות.

ברקת עצמו קיבל בעבר את עמדת הדרג המקצועי שהתנגד לעסקה, בין היתר לאור התנגדותו העקרונית לכל קשר בין ישראל לקטר. עם זאת, לאחר שיחות עם גורמים במשרד הביטחון ובממונה על הביטחון במערכת הביטחון, הוא השתכנע כי אין אתגר ביטחוני במכירה. "כל עוד האינטרסים הביטחוניים של המדינה לא נפגעים ואף משודרגים, והתנאים משופרים באופן דרמטי לצד יחס ראוי לעובדים, אין מניעה למכור חברה ישראלית", אמר ברקת.

בעלי המניות של צים אישרו את העסקה עוד באפריל ברוב של יותר מ-97%, במחיר של 35 דולר למניה, בעוד המניה נסחרת כיום סביב 30 דולר, פער שמשקף את הספק בשוק. שמונה גופים ממשלתיים אמורים להעביר את עמדתם לרשות החברות הממשלתיות עד סוף החודש, ואם לא יגיעו להסכמה, כפי שמסתמן כעת, הנושא יעלה להכרעת הממשלה. לא מן הנמנע שההכרעה הסופית תתקבל רק אחרי הבחירות, ואולי אף בידי ממשלת מעבר.