דרום קוריאה דורשת מזלנסקי התנצלות על חשיפת השבויים

משבר דיפלומטי חריף פרץ בין דרום קוריאה לאוקראינה, לאחר שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי חשף בפומבי מבצע חשאי להעברת שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים לידי סיאול. דרום קוריאה זעמה על החשיפה ודורשת התנצלות רשמית מקייב.

משרד החוץ הדרום קוריאני זימן את ממלא מקום השגריר של אוקראינה בסיאול, אנדריי ויישקין, למחאה חריפה. סגן שר החוץ הראשון, פארק יון-ג'ו, דרש מקייב הסבר רשמי והתנצלות מיידית על המהלך.

לפי משרד החוץ בסיאול, פארק הביע "צער עמוק" על כך שאוקראינה חשפה את ההעברה בנאום של זלנסקי בעצרת הכללית של האו"ם, בלי הסבר מוקדם ובלי התייעצות עם דרום קוריאה. זאת, למרות מה שהוגדר כ"הסכם ברור" בין המדינות לשמור את הפרשה בסוד המוחלט.

זלנסקי, בנאומו שנשא בעצרת האו"ם, אמר במפורש: "לאחרונה שלחנו שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים לרפובליקה של קוריאה". ההצהרה הפומבית הזו היא שהציתה את המשבר. השניים נשבו בידי כוחות אוקראיניים בחודש ינואר 2025 באזור קורסק שברוסיה, לשם נשלחו כדי לסייע לצבא הרוסי במלחמה.

לב המחלוקת נעוץ בשאלה האם היה קיים הסכם סודיות רשמי. בסיאול טוענים כי דווקא אוקראינה היא שביקשה את החיסיון, מחשש לביקורת פנימית קשה על ויתור על החיילים כקלף מיקוח אפשרי לחילופי שבויים אוקראינים המוחזקים ברוסיה. באוקראינה, לעומת זאת, מכחישים בתוקף קיומו של כל הסכם כזה.

ההכחשה הזו הציתה את הזעם בסיאול עוד יותר. עוזרו של זלנסקי, דמיטרו ליטבין, דחה את הטענות וטען כי אוקראינה היא מדינה פתוחה. אך בדרום קוריאה ראו בכך ניסיון להתחמק מאחריות. מזכיר העיתונות הראשי בסיאול, סונג גי-הונג, תקף בחריפות: "המשרד הנשיאותי מביע צער עמוק על החשיפה החד-צדדית ועל ההודעה הכוזבת שלפיה לא היה הסכם סודיות. אנו בוחנים צעדים נוספים".

נשיא דרום קוריאה, לי ג'ה-מיונג, הביע אכזבה פומבית ברשת החברתית שלו, ותהה מדוע אוקראינה הפרה את מה שהוגדר כהסכמה ברורה. "היה נכון מכל בחינה שלא לחשוף את ההעברה. אינני יודע מה הוביל את הצד האוקראיני לפעול כך בניגוד לסיכומים, אך הדבר מצער מאוד", אמר לי. בסיאול הגדירו את המהלך של אוקראינה כפגיעה קשה באמון בין שתי הממשלות.

שני החיילים הצפון קוריאנים היו הראשונים מצבאו של קים ג'ונג און שנתפסו בחיים מאז שנשלחו כוחות מצפון קוריאה לסייע למאמץ המלחמתי הרוסי. לפי הערכות אוקראיניות ודרום קוריאניות, צפון קוריאה שלחה לרוסיה בין 14 ל-15 אלף חיילים במסגרת הברית הצבאית ההדוקה בין קים ג'ונג און לוולדימיר פוטין. השניים, לפי הדיווחים, הביעו רצון לחיות בדרום קוריאה ולהשתלב בחברה, בהתאם לחוקה הדרום קוריאנית המעניקה אזרחות לכל אזרחי צפון קוריאה.

משרד האיחוד בסיאול מסר כי יבחן את מצבם של השניים בהתאם לחוק להגנה על עריקים מצפון קוריאה. השבויים צפויים לעבור חקירה ובדיקה ביטחונית מקיפה, בטרם יוחלט אם להעניק להם הגנה רשמית. סיאול נמנעה עד כה מלאשר רשמית את הגעתם, בשל החשש הכבד לגורל בני משפחותיהם שנותרו בשטח צפון קוריאה, החשופים לנקמת המשטר.

המשבר מגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור סיאול, המנסה לפתוח ערוצי דיאלוג עם צפון קוריאה, על רקע כוונת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לחדש מגעים מול פיונגיאנג. התקרית הדיפלומטית עלולה גם לסבך את מאמציה של קייב להשיג סיוע צבאי וציוד הגנה מדרום קוריאה, שטרם סיפקה לאוקראינה נשק קטלני בשל הגבלות פנימיות. בשלב זה לא ברור אם המשבר יוביל לשינוי מדיניות רשמי מצד מי מהצדדים, אך היחסים בין שתי המדינות ספגו פגיעה של ממש.