סולברג וזיני תיאמו היערכות לבחירות על רקע מעטפות כפולות

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וראש השב"כ, דוד זיני, נפגשו הבוקר לתיאום היערכות משותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר. הפגישה, שהתקיימה בהשתתפות ממלא מקום מנכ"ל הוועדה עו"ד דין ליבנה וסגל הפיקוד הבכיר של השב"כ, מגיעה בעיצומה של היערכות למספר שיא של מעטפות כפולות, שעלול לעכב את פרסום התוצאות הסופיות בימים שאחרי הבחירות.

בתום המפגש מסרו סולברג וזיני הודעה משותפת חריגה בנימתה. "קיומן של בחירות חופשיות, תקינות ואמינות הוא מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל", נכתב בהודעה. "ועדת הבחירות המרכזית ושירות הביטחון הכללי פועלים בתיאום מלא, בהתאם להנחיות יושב ראש הוועדה, וכל גוף בהתאם לסמכויותיו ולתחום אחריותו, כדי להבטיח שהליך הבחירות יתנהל כסדרו, יהיה מוגן מפני כל ניסיון לשבשו או להשפיע עליו שלא כדין, ויזכה לאמון הציבור". השניים קראו לציבור לממש את זכותו להצביע "מתוך ביטחון מלא בטוהר ההליך".

מאחורי ההודעה הרשמית מסתתרת מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים רק לפני כחודש. ב-22 באוגוסט התברר כי זיני החליט שלא להצמיד אבטחת שב"כ ליו"ר ישר גדי איזנקוט, החלטה שראש השב"כ הודיע שהוא נושא באחריות הבלעדית לה. סולברג מסר למחרת כי זיני אמר לו שאין מידע מודיעיני על כוונה לפגוע באיזנקוט, ולכן אין סיבה לכנס את ועדת השרים לענייני שב"כ. ועדת הבחירות הבהירה אז בתגובה חדה כי לסולברג אין סמכות להכריע בשאלת האבטחה.

ב-27 באוגוסט פנה סולברג לראש המל"ל, שמואל בן עזרא, בדרישה לדון מחדש באבטחת איזנקוט ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, הן בוועדה המייעצת לאבטחת אישים והן בוועדת השרים. שלושה ימים לאחר מכן המליצה הוועדה המייעצת לאבטח את איזנקוט עד הבחירות, בעקבות התרעות חדשות שהעביר צוותו, אך לא המליצה על אבטחה לגולן. במסגרת הדיון העריכה המשטרה כי רמת האיום על איזנקוט גבוהה, והמליצה על אבטחה חמושה. מפלגת הדמוקרטים הודיעה כי תעתור לבג"ץ אם גולן לא יאובטח, וטרם התקבלה הכרעה רשמית בעניינו.

Yair Golan 2020צילום: יאיר גולן

מעבר לסוגיית האבטחה, ההיערכות המרכזית של ועדת הבחירות מתמקדת השנה במספר חסר תקדים של מעטפות כפולות, שבלשון החוק נקראות "מעטפות חיצוניות". במעטפות אלה מצביעים חיילים, אסירים ועצורים, מאושפזים בבתי חולים ומוגבלי ניידות, שאינם רשומים בקלפי שבה הם מצביעים בפועל. הקולות מועברים למשכן הכנסת ונספרים רק לאחר שנבדק שהמצביע לא הצביע גם בקלפי הרגילה שלו, מה שהופך את הספירה לאיטית ומורכבת יותר.

לפי ההערכות, בבחירות הקרובות צפויות כ-650 אלף מעטפות כפולות, המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בתולדות הבחירות בישראל. מדובר בזינוק של כ-44 אחוזים לעומת הבחירות הקודמות, שנובע בין היתר משיעור המילואימניקים והמפונים הגבוה הצפוי להשתתף בהצבעה. משמעות הדבר היא שקולות השווים לכ-14 עד 15 מנדטים ייספרו רק לאחר ליל הבחירות, ותמונת התוצאות שתוצג בזמן אמת תהיה חלקית במיוחד.

ההשוואה למערכות בחירות קודמות ממחישה את קצב הגידול. בבחירות 2022 נספרו כ-460 אלף מעטפות כפולות, ובבחירות 2021, שנערכו בצל הקורונה, נספרו 425,512 מעטפות. במערכות הבחירות של 2019 ו-2020 עמד המספר על 282,442 ו-330,209 בהתאמה. כלומר, בתוך פחות מעשור המספר צפוי להכפיל את עצמו פי שניים ויותר. בוועדת הבחירות פועלים כעת לגייס עובדים נוספים כדי להתמודד עם היקף הספירה.

התוצאות המתעכבות עלולות להיות קריטיות במיוחד במערכה צמודה. כך קרה בבחירות 2022, כשמרצ נותרה מחוץ לכנסת אחרי שחסרו לה 4,124 קולות בלבד, והתמונה הסופית התבררה רק בתום ספירת המעטפות הכפולות. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שתחזיות מוקדמות לא תמיד מתממשות במלואן: ב-2021 העריכה ועדת הבחירות בתחילה כי 650 אלף איש יצביעו במעטפות כפולות, ובפועל נספרו כ-425 אלף בלבד.

במקביל להיערכות הלוגיסטית, עדכנה ועדת הבחירות המרכזית כי בתום דיון והצבעה אישרה מליאת הוועדה 38 רשימות מועמדים לכנסת ה-26 ואת האותיות שנקבעו להן, ופרסמה את הרשימה המלאה של פתקי ההצבעה. בימים הקרובים צפויה הוועדה להמשיך בתיאום השוטף מול גורמי הביטחון, כאשר עדיין לא ידוע מתי תתקבל הכרעה סופית בנוגע לאבטחתם של גדי איזנקוט ויאיר גולן.