משרד הבריאות פרסם הערב את נתוני הרישום הלאומי לסרטן לשנת 2023, לקראת חודש המודעות לסרטן השד המצוין מדי שנה באוקטובר. על פי הנתונים, בשנה זו אובחנו בישראל 5,565 מקרים חדשים של המחלה. סרטן השד נותר המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל, ומהווה כשליש מכלל מקרי הסרטן החדשים באוכלוסייה הנשית.
מתוך המקרים שאובחנו, 4,858 מקרים, המהווים 87% מהתחלואה, היו גידולים חודרניים. 707 המקרים הנותרים סווגו כגידולים ממוקדים, שטרם חדרו לרקמה הסובבת. הנתונים מלמדים על תמונה מורכבת: היקף תחלואה גבוה יחסית, לצד מגמות חיוביות בכל הנוגע לשלב האבחון.
בהשוואה בינלאומית הכוללת 186 מדינות תחת ארגון הבריאות העולמי, ישראל מדורגת במקום ה-33 בשיעור ההיארעות של סרטן השד, כלומר שכיחות המחלה בה גבוהה יחסית. עם זאת, בשיעור התמותה ממנה מדורגת ישראל רק במקום ה-125. במשרד הבריאות מייחסים את הפער הזה לשיעורי הישרדות גבוהים, שמקורם באבחון מוקדם ובטיפול רפואי מתקדם.
הנתונים מצביעים על ירידה מובהקת בסיכון לחלות במחלה. מאז שנת 2013 נרשמה ירידה שנתית ממוצעת של 1.6% בסיכון לסרטן שד חודרני בקרב נשים יהודיות ואחרות. בקרב נשים ערביות נרשמה התייצבות בשיעורי התחלואה החל משנת 2015. במקביל, יותר גידולים מאובחנים כיום בשלבים מוקדמים, לצד ירידה בשיעור המקרים המתגלים בשלב הגרורתי.
נכון לסוף שנת 2023, חיו בישראל 25,466 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 2019 ל-2023, הן מחלימות והן מתמודדות עם המחלה. באותה שנה נפטרו מהמחלה 999 נשים, המהוות כ-18% מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב נשים בישראל. מאז שנת 1996 נרשמה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד בקרב נשים יהודיות ואחרות, בעוד שבקרב נשים ערביות שיעורי התמותה נותרו יציבים לאורך השנים.
שיעורי ההישרדות היחסית לחמש שנים, הנמדדים ביחס לנשים בני אותו גיל באוכלוסייה הכללית, עומדים על 92% בקרב נשים יהודיות ואחרות שאובחנו בין השנים 2012 ל-2019, ועל 87% בקרב נשים ערביות. בקרב מי שאובחנו בתקופות מאוחרות יותר נרשם שיפור נוסף בשיעורי ההישרדות.
התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם ממליצה לנשים בסיכון ממוצע, בגילי 50 עד 74, לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. לנשים בסיכון מוגבר, מגיל 40, מומלץ לבצע את הבדיקה מדי שנה. במשרד הבריאות מציינים כי העלייה בשימוש בבדיקות הללו, בשילוב עם שיפור טכנולוגי ורפואי, תרמה הן לירידה בשיעורי התמותה והן לעלייה בשיעורי ההישרדות. הממוגרפיה מוגדרת ככלי המרכזי לגילוי מוקדם ובתור בדיקת הסקר היחידה למחלה שהוכח כי היא מפחיתה תמותה, אם כי במקרים של רקמת שד סמיכה עשויה להינתן המלצה להשלים בדיקה באמצעות אולטרסאונד.
לצד הבדיקות ההדמייתיות, מוטציות גנטיות מסוימות, ובהן BRCA1 ו-BRCA2, ידועות כמעלות את הסיכון לחלות במחלה. כיום מומלץ לנשים בריאות ממוצא אשכנזי או אתיופי, גם אם מדובר במוצא חלקי, לעבור מגיל 25 בדיקת סקר לאיתור המוטציות השכיחות באוכלוסיות אלה. הבדיקה לנשים ממוצא אשכנזי נכללת בסל הבריאות מאז שנת 2020, ובספטמבר 2025 הורחבה הזכאות לבדיקה גם לנשים ממוצא אתיופי.
פרופסור ליטל קינן, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, התייחסה לנתונים ואמרה כי הם מצביעים על התקדמות משמעותית בהתמודדות עם המחלה בישראל, שכן יותר מקרים מאובחנים כיום בשלבים מוקדמים ושיעורי ההישרדות גבוהים. לדבריה, הפער בין הדירוג הגבוה יחסית של ישראל בתחלואה לבין הדירוג הנמוך בתמותה מבטא את היכולת לאבחן את המחלה ולטפל בה בהצלחה. עם זאת, הדגישה קינן, סרטן השד עדיין מהווה את הממאירות השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל, ולכן חשוב להמשיך ולהיבדק בהתאם להמלצות ולא לדחות בירור רפואי במקרה של שינוי או ממצא חשוד.
במשרד הבריאות מציינים כי המשך המעקב אחר נתוני התחלואה והתמותה, לצד הרחבת הזכאות לבדיקות גנטיות והקפדה על בדיקות סקר תקופתיות, צפויים להמשיך ולתרום לשיפור שיעורי ההישרדות ממחלת סרטן השד בישראל בשנים הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה